שאלה:
-האם מותר להמשיך לאכול אחרי שנגעו במקום טמא(גם לא דבר שברכתו המוציא) או שצריך ליטול ידיים שוב?
-ומהו מקום טמא-האם גם מרפק, ומה דין מקום טמא אצל ילדים?
-עד מתי מותר להגיד ק"ש שעל המיטה?
-איזה אורך גרביים צריך לגרוב לפני תפילה?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
אין בעיה לאכול כך דבר שאינו המוציא, אבל לא ניתן כך לברך ברכה אחרונה. למעשה לגבי מי שנגע במקומות המכוסים המנהג לגבי הרהור בלימוד תורה שאינו מוציא הדברים מפיו, שמספיק לקנח ב”מידי דמנקי” – בבגד וכדומה, ולא צריך להפסיק מהלימוד לצורך נטילה ממש, ראה ט”ז סי’ סב ס”ק א וביאור הלכה בסי’ צב, ובמקום טורח שיש ביטול תורה נהגו להקל במידי דמנקי גם בלימוד ממש, כך נראה במשנה ברורה סי’ צב ס”ק כט. אבל לענין הברכה יש להחמיר ליטול ידים.
הנושא אינו טומאה אלא נקיות, המקומות שדרכם להיות מכוסים יש בהם יותר זיעה. מעל המרפק הוא מקומות מכוסים אצל אשה, ואצל איש יש שהקלו עד מקום הנחת התפילין של יד.
קריאת שמע על המיטה ניתן לומר עד עלות השחר. לגבי המפיל חצי שעה לפני עלות השחר. יש שנהגו [וכן המנהג הרווח בין הספרדים] שאין אומרים ברכת המפיל לאחר חצות הלילה, אולם שאר הפסוקים של קריאת שמע אומרים מתחילה ועד סוף. ויש שנהגו [וכן מנהג רוב האשכנזים] שאומרים ברכת המפיל אף לאחר חצות הלילה. לגבי מנהג הספרדים ראה ילקוט יוסף (או”ח ח”ג סי’ רלט ס”א), וראה שם שלמעשה מעיקר הדין ניתן לומר עד חצי שעה לפני עלות השחר. לגבי מנהג האשכנזים, ראה א”א (בוטשאטש, סי’ רלט) ושם בביאור הלכה (ד”ה סמוך).
אורך הגרביים כפי שמותר ללכת בו מחוץ לבית. היות ובשמונה עשרה צריך להיות כעומד לפני מלך.
