שאלה:
דיני שכירת פועלים
אני גר באנגליה. פה יש חוק שמחייב למעסיק לדון עם פועל לפני כל שינוי, ואם הוא שינה (כגון שקיצץ ממשכורת או משעות) ללא דיבור לפני הרי ידו על התחתונה והוא חייב לשלם דמי פיצויים (באנגליה זה שבוע לשנה).
אני עבדתי במקום מעל 7 שנים במחיר מסוים לשנה לא קבלתי שום זכויות במשך השנים (דמי חופשות- בקשתי אותם כל שנה, וכד') ומיום ליום החליט הבעלים שהוא רוצה לקצץ במשכורת (עד לדמי מינימום). רק אחרי כמה ימים קבלתי ממנו דף שלם של טענות למה הוא קיצץ. אז אמרתי לו שבגלל הקיצץ ללא סיכום מראש אני מתפטר! אין לי שום מהימנות לך ואני רוצה כל הפיצויים שמגיע לי.
הוא לא רצה אז הלכתי לדין תורה. שם פסקו שאפילו שהחוק מחייב שהוא צריך לסכם מראש על הקיצוץ אבל סוף כל סוף הוא שלח הסבר לדרכיו אז זה כאילו שסיכם לפני והוא לא מחייב לשלם כלום! הם לא נתנו לי שום מקור לזה רק אמרו שהדין של "הכל כמנהג המדינה" זה לא על כל פרט בשכירת פועלים (כגון באנגליה שאסור לקצץ לפני סיכום מראש) זה רק על הפרט של כמה לשלם (כגון באנגליה שבוע לשנה ובארץ זה חודש לשנה) אם הבית דין רואה לנכון שהצדק עם הפועל. .
אבקש אם תוכלו לענות האם יש כזה דבר לחלק בדין של הכל כמנהג המדינה.
תשובה:
שלום וברכה,
ראשית כל יש הלכה שאסור לבית דין לדון אחר שפסק בית דין אחר. כך שאסור להביע שום דעה בקשר לפסיקה של הב"ד שפסק לך, וברור שפסקו כדת וכדין.
לגבי שאלתך מהו הכלל שבשכירות פועלים נאמר 'הכל כמנהג המדינה' פירושו של דבר שכל ההטבות שנהוג לתת לפועלים באותו מקום, חייב לתת לפועלים שלו. וכמובא בגמרא שאם נהגו לתת מיני מתיקה לעובד – עוגיות וקפה – חייב המעביד לספק לעובדים שלו את המיני מתיקה. אם הפועל יוצא בזריחת החמה מהבית ולא לפני הזריחה, לא יוכל המעביד לדרוש מהפועלים לצאת לפני הזריחה. ולכן גם בזמנינו אם נהוג לתת פיצויי פיטורים, דמי הבראה, ביגוד, וכדו' חייב המעביד לתת לעובדים ואינו רשאי למנוע מהם. אך על דברים אחרים שאין בהם זכויות לעובד, אלא צורה של התנהלות של עובד ומעביד, לא תמיד יקבע מנהג המדינה, וב"ד שוקלים ודנים לפי הנתונים האם נפגעים זכויותיו של העובד או לא.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן שלא
