שאלה:
האם הצום נכנס בשקיעה או קצת לפני ?
האם מותר ללמוד תורה בשבת זו ?
תשובה:
שלום וברכה
הצום נכנס בשקיעה, אבל תמיד כדאי להרחיק מעט מהאיסור, ולפרוש מאכילה כבר כמה דקות קודם, לפעמים יש הבדלים בין הלוחות ולפעמים השעון לא ממש מכוון, כמו כן יש לפעמים שאדם גר לצד הר שנחלקו הפוסקים אם חישוב השקיעה אצלו הוא לפי האופק המישורי הוא בהתאם להר שלצידו, ויש בזה הבדל של 10 דק', לכן כדאי להזהר כבר קודם וכך לא נכשלים.
בשבת נהגו להקל ללמוד כרגיל גם אחרי חצות.
מקורות:
נחלקו הפוסקים האם מותר ללמוד בערב תשעה באב לאחר חצות (אפילו כשחל בחול). בשו”ת תרומת הדשן (סימן מד) כתב שאסור ללמוד תורה לאחר חצות, ואילו המהרש”ל (הובא בט”ז, תקנג, ס”ק ב) כתב שמותר ללמוד תורה.
להלכה, פסק הרמ”א (תקנג, ב) שנוהגים שלא ללמוד לאחר חצות, אלא בדברים שמותרים בתשעה באב, אך במשנה ברורה (ס”ק ח) הביא את דעת המקלים בזה: “אמנם יש איזה אחרונים שפקפקו מאד על המנהג הזה ראשון … גם הגר”א בביאורו כתב דחומרא יתירא היא, וכן ה’מאמר מרדכי’ בספרו מאריך בזה, וכתב דהוא מביא הרבה לידי ביטול תורה … ועל כן דעתו להקל בזה, וכתב דכן היה הוא נוהג, ע”ש, וכן הח”א כתב דהוא חומרא בעלמא”.
מפני דעות אלו, סיים המשנה ברורה “ועל כן נראה דמי שרוצה להקל בזה, אין מוחין בידו”.
כאשר חל תשעה באב בשבת, כתב המהרי”ל (סימן מד) שאסור ללמוד לאחר חצות במקרה זה. כך עולה אף מדברי הרמ”א בנוגע לאמירת פרקי אבות (תקנג, ב): “ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך, כי אם בדברים המותרים בתשעה באב; ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות (מהרי”ל ומנהגים), וכן לא יטייל ערב תשעה באב”.[1]
כנראה שאין בכך משום אבלות בשבת, מפני שאף בשבת מותר ללמוד ב’דברים הרעים’, ולכן אין בהימנעות מתלמוד תורה משום אבלות בפרהסיה (ועי’ גם בשו”ת חת”ס, או”ח קנו, שביאר שהחשש הוא שלא יבוא להרהר בדברי תורה ביום תשעה באב עצמו).
אך כפי שהביא המשנה ברורה, הרבה אחרונים מקלים בלימוד תורה בערב תשעה באב, וקל חומר בשבת, כמו שכתב בשו”ת מהר”ם מלובלין (סימן צט), וכמו שפסק הט”ז (שם) שהלומד בשבת לא הפסיד, וכפי שכתב המשנה ברורה (ס”ק י) עיקר ההוראה בכך הוא להקל. במקום שלא ילמד דברים שמותרים ללמוד בתשעה באב, נראה וודאי שעדיף ללמוד תורה כרגיל.
