לתרומות לחץ כאן

דעת האגרות משה בענין העלייה להר הבית

שאלה:

שלום לרב הרב טנדלר טוען שהוא תלמיד של הרב פינשטין ואומר שהרב זצל התיר לו לעלות להר הבית וטוען שהוא גם כתב זאת באגרות משה חלק ב סימן קיג ד"ה ומה שתירצת האם אמת זה? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

שטות והבל! הרי כתוב שם בדיוק הפוך! הוא דן לגבי זה שבשו"ע לא הוזכר האיסור לרקוק בהר הבית, ואומר אמנם שאין לומר שהטעם הוא משום שאסור להכנס לשם, שהרי יש מקומות שמעיקר הדין מותר להכנס, אלא שאנחנו נמנעים מכך בגלל שאנחנו לא בקיאים מה הם אותם מקומות, אבל השו"ע לא היה לו להשמיט כיון שמעיקר הדין נוהג דין זה בזמנינו. עוד הביא שהגרי"ז מבריסק מחמת חשש זה גם לא היה הולך לכותל המערבי, ועל זה הוא תמה כיון שהמקום התקדש במשך מאות שנים כמקום תפילה באין פוצה פה ומצפצף, אבל לגבי הר הבית כותב במפורש שנהגו להמנע מחמת חוסר בקיאות!

כמו כן יש לציין, שמלבד סברתו זו של האגרות משה לאסור, יש עוד סיבה לאיסור, כיון שהעולים מכשילים הרבה מאוד אנשי בטחון וסתם תיירים בעלייה שלא בטהרה!! וסבורים שמקיימים מצוה והם בסך הכל מחטיאים את הרבים. זאת מלבד התסיסה שהם גורמים בקרב הציבור הערבי בעולם, וגורמים בעקיפין שדם יהודי נשפך!

הצטרף לדיון

21 תגובות

  1. סומך שהכותל זה הכותל מהמנהג שנהגו להתפלל שם, וכיון שזה הכותל של הר הבית אם כן מותר להיכנס לשם עד החיל שבכל צד של העזרה אינו יותר מעשר אמות

  2. מדובר בציטוט שקרי, הוא ממש לא אוסר. להלן התשובה
    מה גם שזו חוצפה לטעון ההיפך מעדותו של הרב טנדלר חתנו של ר' משה פיינשיין שמעיד שחמיו היה בעד עלייה להר הבית והוא וחתנו הם עורכי האגרות משה, וחתנו עולה להר הבית עוד לפני יותר מ40 שנה בחיי ר' משה פיינשטיין.

    שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן קיג
    ומה שתירצת מה שהקשה בספר אומר השכחה מה שבטור וש"ע לא הוזכר הדין דאסור לרקוק בזה"ז בהר הבית, משום שלא יצוייר למעשה דאסור ליכנס טמאי מתים לשם וכולנו טמאי מתים, הנה הא יש מקום בהר הבית שמותרין טמאי מתים ליכנס לשם אף מדרבנן שהוא עד החיל שהיה לפנים מהסורג. ולמה דאיתא ברמב"ם פ"ה מביה"ב ה"ג שהסורג היה מקיף סביב אפשר גם החיל היה סביב ובתי"ט מדות פ"ב מ"ג מפורש כן בשם הראבי"ה, הרי מותר מכל צד אף במערבי ליכנס טמאי מתים עד הסורג שהיה רוחב איזה אמות, ולא מצאתי השיעור, ולפי' הרא"ש במדות שם שהסורג היה רק לצד המזרח מצפון לדרום אפשר גם החיל היה רק שם, וא"כ אפשר שבצדדים האחרים אחר העשר אמות של החיל אחורי העזרת נשים וכן מצד מערב היה מותר לטמאי מתים. ומשאר טומאות הא אפשר לטבול, ואם יחוש לזיבה יספור שבעה נקיים ויטבול במים חיים ויעריב שמשו, ואף שהוא מחו"כ =מחוסר כפרה= הא מותר מחו"כ אף בעזרת נשים וכ"ש בשאר הר הבית כדאיתא ברמב"ם פ"ג מביה"מ ה"ה. ונמצא שנוגע הדין שאסור לרקוק באותו המקום מהר הבית שמותרין טמאי מתים ליכנס ומקשה שפיר. ואולי אינו ברור כ"כ איזה כותל היא אם היה קבלה ברורה שהוא כותל מערבי של הר הבית או כותל העזרה שאחורי בית הכפורת שלכן אסור לשם טמאי מתים כתירוצך וגם אפשר שהוא כותל התא שאף להרא"ש אסור. וכמדומני שבס' שאילת דוד להגאון ר"ד מקרלין מסתפק בהכותל איזה הוא. ואולי זהו טעם הגאון רי"ז מבריסק זצ"ל שאמרו עליו שלא הלך אל כותל המערבי מחשש טומאה. אבל אני תמה כי מקום שמתפללין שם הוא ודאי קבלה מדורות רבותינו הראשונים שמותר לילך לשם ואיך שייך לחלוק עליהם. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.

  3. לדעתי אתה שוגה בהבנת הדברים: הנושא של האגרות משה האם יש חשש איסור בביקור בכותל המערבי, לא בהר הבית, ועל זה הוא כותב, שכיון שיש מקומות בהר הבית שמותר ללכת בהם [אין חולק בענין זה! הנושא הוא רק שיש לחשוש שטועים במיקום, ושיש שיעלו ולא יזהרו], הכותל המערבי הוא ודאי במקום המותר, גם לשיטות שהוא כותל העזרה. ממילא אין כאן שקר אלא הבנה נכונה.

  4. זה ממש לא ראוי לפרש כך דברי האגרות משה,
    הוא דן האם יש חשש לא להכינס מכיוון שזה כותל העזרה או מסיבת טומאה ומבאר שאין שום בעיה להיטהר ולהיכנס ולגבי הכותל המערבי אם זה הכותל מערבי אתה חושש שזה כותל העזרה אתה צריך להורות לנידות לא להגיע לשם ולכל אדם שלא טבל כהלכה (כמדוני שלא הוראת כך) ואם זה כותל הר הבית אין בעיה להיכנס.
    ולאחר שדנו בדבר חכמים רבים לאורך הדורות רבי עובדיה מברטנורא, תלמיד הרמבן, הרמבם (עלה) רבי יחיאל מפריז מבעלי התוספות (ניסה להחזיר את עבודת הקורבנות), החתם סופר,החזון איש(ניתן להקריב קורבן פסח),הרדבז, החידא ועוד אין סיבה לחלוק על המקום שלא חלקו רבותינו לאורך הדורות.

    לגבי התגרות באומות התורה הזהירה אותנו לא להשאיר מהם בארץ אך איננו הוזהרנו לא להתגרות באומות שלושת השבועות אינן הלכה ובוודאי לא מבטלים את המצוות אשר אנו מחוייבים בם.
    וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
    וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם
    לאחר שהוזהרנו בפרוש על כך אין אנו יכולים לטעון שהסיבה שהגוים בארץ רוצחים היא שונה משהשארנו אותם כאן.

    לגבי העולים התיירים בטומאה כל אחד ששומע לדבר תורה או בכלל סובר לשים כיפה כשמגיע למקום קדוש (בית כנסת כותל הר הבית) נשלח לאנשי המקום ששואלים אותו אם טבל במידה ולא טבל שולחים אותו לטבול במקווה הכשר הקרוב לאחר שמלמדים אותו את ההלכות ומעלים אותו ללא נעלי עור במידה ושומע להם.
    ואם איננו שומע לדתיים הוא עולה אם הם נמצאים שם ואם לא.
    מובן שעל כך אין לנו לבטל את עבודתנו לקרב את עבודת הקורבנות ולקיים מצוות תפילה בהר הבית ומורא מקדש.

  5. לגבי ביאור דברי האגרות משה או שלא קראת מה שכתבתי או שפשוט לא הבנת… הוא דן האם מותר לבוא לכותל המערבי לא אם מותר לעלות להר הבית!!! משום שיש שחששו שהכותל המערבי מצוי בתוך הר הבית, לגבי זה אמר שבכל מקרה מקום הכותל המערבי גם לחוששים הוא מחוץ למקום שאסור להכנס אליו. בנוגע לעלייה להר הבית עצמו לא דן שם וידוע שכל גדולי ישראל בדורות האחרונים אסרו זאת הן מחמת שזה גורם לעלייה בטומאה, ואגב זה לא רק תיירים חילונים אלא גם כוחות צבא ומשטרה שצריכים ללוות את אותם "מביאי גאולה"… הן מצד ההתגרות באומות, אני לא נכנס לשאלה של השבועה שלא להתגרות באומות, אלא משהו פרקטי פשוט, כאשר מרגיזים אותם הם משתוללים, ולא צריך לפגוע להם ברגש הדתי מה שנותן להם תירוץ לאלימות.
    המצוה להוריש את יושבי הארץ אינה נוהגת בלי מלך וסנהדרין כידוע, רק מצות ישוב הארץ נוהת לדעת הרמב"ן, הרמב"ם חולק גם לגבי מצות ישוב הארץ.

  6. לצערנו רוב מוחלט מהמשטרה במקום גוים ולגבי שוטרים חילונים אין לנו שליטה בדבר (אלא אם כן נכריז על המקום מקום מקודש ליהדות ואז רבנים יקבעו מי נכנס למקום ואיך)
    כאשר גוזרים גזרה צריך להודיע שהדבר גזרה ואיננו מהתורה ובכל זאת לא מצאתי עוד מקרה שגזרו גזירה כזאת במקום מצווה (שיהודי לא יתחתן שמה תינוק שנשבה לא ידע שצריך 2 עדים כשרים או יבוא על נדה או לא לאכול בשר שמא יהודי אחר יראה ולא ידע שצריך לשחוט וכו') ובדיון הגזירה אפשר לדון ארוכות בנושא, מקורות רבים מראים שהדבר מעוד בעייתי.

    לגבי דיון על המציאות מובן לנו כל פעם שנכנעו לערבים ונתנו להם חלק מן הארץ ראינו את התוצאות
    הנביא מזהיר אותנו על כך כאשר נקבל את ירושלים לא רק שלא נעשה כל מה שצריך לעשות עבורה (משל לכל צרכי התינוק) אלא נשליך אותה לנגעל ממנה:
    בֶּן־אָדָ֕ם הוֹדַ֥ע אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם אֶת־תּוֹעֲבֹתֶֽיהָ
    וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מְכֹרֹתַ֙יִךְ֙ וּמֹ֣לְדֹתַ֔יִךְ מֵאֶ֖רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֑י אָבִ֥יךְ הָאֱמֹרִ֖י וְאִמֵּ֥ךְ חִתִּֽית
    וּמוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אֹתָךְ֙ לֹֽא־כָרַּ֣ת שָׁרֵּ֔ךְ וּבְמַ֥יִם לֹֽא־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י וְהָמְלֵ֙חַ֙ לֹ֣א הֻמְלַ֔חַתְּ וְהָחְתֵּ֖ל לֹ֥א חֻתָּֽלְתְּ
    לֹא־חָ֨סָה עָלַ֜יִךְ עַ֗יִן לַעֲשׂ֥וֹת לָ֛ךְ אַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה לְחֻמְלָ֣ה עָלָ֑יִךְ וַֽתֻּשְׁלְכִ֞י אֶל־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ בְּגֹ֣עַל נַפְשֵׁ֔ךְ בְּי֖וֹם הֻלֶּ֥דֶת אֹתָֽךְ
    וָאֶעֱבֹ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאֶרְאֵ֔ךְ מִתְבּוֹסֶ֖סֶת בְּדָמָ֑יִךְ וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי
    כידוע מסביר על כך פרקי דרבי אליעזר: "וכי מה ראה הכתוב לומר שני פעמים בדמיך חיי, אלא אמר הקב"ה בזכות דם ברית מילה ודם פסח גאלתי אתכם ממצרים, ובזכותם אתם עתידין ליגאל בסוף מלכות רביעית, לכך נאמר ב' פעמים בדמיך חיי."
    כך נראה שמן הראוי היה להקריב קורבנות לבנות מקדש ולא למסור את המקום לגוים כמובן.
    להוריש את יושבי הארץ לא נזקק למלך וסנהדרין "אֵין הַמֶּלֶךְ נִלְחָם תְּחִלָּה אֶלָּא מִלְחֶמֶת מִצְוָה. וְאֵי זוֹ הִיא מִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ מִלְחֶמֶת שִׁבְעָה עֲמָמִים. וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מִיַּד צָר שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם."
    ברגע שהגוים תוקפים יהודים חלים כל דיני מלחמת מצווה ועם זאת צריכים לקבל על עצמם 7 מצוות בני נח מסים ועבדות ואם לא קיבלו…
    על כן וודאי שאין אנו נקבל פרס על דברי עבירה.
    בנוסף לכך יש כאן חילול השם הערבי שנמצא שם המקום לא קדוש עבורו ולא מעניין אותו מעניין אותו רק להכחיש את היהדות ולבטל את היהודים ממצוותם (אם יוכח שהיהדות אמת ויהודים מקריבים קורבנות ובונים מקדש היהדות דת אמיתית ומה שכתוב אצלם בקוראן שהיהדות דת שבטלה מהעולם זה שקר)
    רמבם:"וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה אֲבָל בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה וְהוּא שֶׁיַּעֲמֹד מֶלֶךְ רָשָׁע כִּנְבוּכַדְנֶצַּר וַחֲבֵרָיו וְיִגְזֹר גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל דָּתָם אוֹ מִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת. יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר אֲפִלּוּ עַל אַחַת מִשְּׁאָר מִצְוֹת בֵּין נֶאֱנָס בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה בֵּין נֶאֱנָס בֵּינוֹ לְבֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים"
    ואף לא בשעת הגזרה לא ניתן לעבור על המצוות בפרהסיא,
    אם כן נשאלת שוב השאלה מדוע איננו בונים מקדש ומקריבים קורבנות (קורבנות ציבור ופסח)?

  7. לא ראיתי שום חידוש בתגובתך הנוספת, כל השיקולים האלו באו בחשבון והוכרע על ידי כל גדולי הדורות ששערה אחת לא תיפול ארצה מראשו של יהודי כדי לשלוט בהר, וזהו.

  8. הדיון לא שליטה בהר אלה ביטול קורבן פסח קורבן תמידים ומוספין בניית המקדש הטבת הנרות ועוד מצוות רבות אשר צוונו לקיים.
    מכיוון שאתם גוף רבני אשר אמור לדון בדברים כהלכה ראוי לתת מקור הלכתי לדבריכם מן התלמוד ראשונים ואחרונים אשר דנו.
    נשאלה שאלה עניינית לגבי מצוות קידוש השם וחילול השם אשמח לקבל עליה תשובה הלכתית מבוססת על מקורות.

  9. גם אלו שדנו אם ניתן להקריב קרבן פסח בזמנינו לא סברו שיש בכך חיוב, ועל ספק מצוה קיומית שאין בה חיוב לא מסכנים יהודים.

  10. ספק מצוה? אשמח לראיה לדבריך המצווה היא מצווה ודאי יש ספק על חיוב כרת כאשר אין מזבח לדעת הציץ אליעזר (אם אני זוכר נכון) ולאלו אשר נמצאים בדרך רחוקה אך הדבר נאמר גם כאשר יש מקדש וכל עם ישראל עולים להקריב קורבן פסח יכולים להישאר בבית לשיטתך ואין להם עניין לקיים המצוות.
    לגבי בניית המקדש ומצוות רבות נוספות יש עלינו החיוב גם כך שהשאלה במקומה עומדת על סיכון יהודים.
    לצערי אני כתבתי פה מספר פעמים באריכות עם גדולי הפוסקים (רמבם שולחן ערוך וכו'…) שדנו בעניין מצוות קידוש השם מתי צריך למסור נפש ומחקתם במקום לענות.
    אשמח לתגובה מבוססת עם מקורות על כך שאין לנו זכות לבטל מצוות בעקבות חשש למה יעשו הגוים.

  11. היה נידון רחב בפוסקים אם יש ענין של קרבן פסח בלי מקדש למעשה מעולם לא פעל שום גדול בתורה בפועל בענין זה ולהלכה ההכרעה שאין בזה מצוה לכן כתבתי "ספק", הדמגוגיה כביכול אמרתי את דברי גם בזמן שבית המקדש קיים זה עלוב ממש.
    לא הבנתי את הקשר לקידוש ה', אין שום קשר בהגדרה ההלכתית של קידוש ה' לנושא הזה, ראה רמב"ם יסודי התורה פרק ה את כללי מצות קידוש ה'.

  12. סליחה הדיון האם יש ספק חיוב מופיע בציץ אליעזר לא ספק מצווה המצוות לא בטלות,
    חכמים שבפועל פעלו בנושא קיימים ואני יזכיר 3 מהם הראשון רבנו יחיאל מבעלי התוספות שניסה להקריב, השני הרב צבי הירש קלישר ושלישי החתם סופר כאשר שאל אותו רבי עקיבא איגר כבר היה בקיא בנושא וידע את המצב בשטח (שהשולט הערבי באותו זמן קפדן).

    אני כתבתי פה ארוכות על מצוות קידוש השם עם פוסקים רבים ומחקו אני יצטט את הרמבם
    :בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאָר מִצְוֹת חוּץ מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים. אֲבָל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת אֵלּוּ אִם יֹאמַר לוֹ עֲבֹר עַל אַחַת מֵהֶן אוֹ תֵּהָרֵג. יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים מִתְכַּוֵּן לַהֲנָאַת עַצְמוֹ. כְּגוֹן שֶׁאֲנָסוֹ לִבְנוֹת לוֹ בֵּיתוֹ בְּשַׁבָּת אוֹ לְבַשֵּׁל לוֹ תַּבְשִׁילוֹ. אוֹ אָנַס אִשָּׁה לְבָעֳלָהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל הַמִּצְוֹת בִּלְבַד. אִם הָיָה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאֵין שָׁם עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג. וְאִם אֲנָסוֹ לְהַעֲבִירוֹ בַּעֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִירוֹ אֶלָּא עַל מִצְוָה מִשְּׁאָר מִצְוֹת בִּלְבַד:
    וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה אֲבָל בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה וְהוּא שֶׁיַּעֲמֹד מֶלֶךְ רָשָׁע כִּנְבוּכַדְנֶצַּר וַחֲבֵרָיו וְיִגְזֹר גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל דָּתָם אוֹ מִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת. יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר אֲפִלּוּ עַל אַחַת מִשְּׁאָר מִצְוֹת בֵּין נֶאֱנָס בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה בֵּין נֶאֱנָס בֵּינוֹ לְבֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים"

    זאת אומרת כאשר יש גזירה לבטל דתם או מצוה מן המצות אין עניין של פיקוח נפש אלא החובה היא לההרג ואל לעבור (לגבי מצוות עשה דיון קצת ארוך ניתן היה לראות הלכה למעשה בברית המועצות בעניין ברית מילה) אך יש גם מצוות לא תעשה במקדש כך שאין אנו נפתרים מקידוש השם (לא תחנם וכו').
    לכן זה נראה שהתשובות פה הם השקפות ולא הלכה מצטער אך אני מצפה למקורות לדבריך כל פעם שציתתי אוסף פוסקים מחקו את תשובתי.

  13. לדעתי יש לך הרבה ידע אבל חוסר גמור בהבנת ההקשרים, אתה פוט מדמה דברים שאינם קשורים אבל לחלוטין…
    ברור שמצוה אינה בטלה, השאלה היתה אם יש חיוב לעשות זאת בלי בית מקדש ועל זה היו דברי.
    להגדיר את המצב היום גזירה לבטל מצוה זה אפילו לא בדיחה… אף אחד לא גוזר עלינו כלום, הם פשוט רוצים את המקום לעצמם. זה פשוט קישור חסר טעם.

  14. סלח לי על המחלוקת בנושא אך לכל הידוע לי מומחים בתחום כמו ד"ר מרדכי קידר מבאר את הסיבה מדוע אינם מעוניינים שתקיים שם מצוות,
    בקוראן כתוב שהיהדות בטלה מן העולם כך כל עוד אין קורבנות ואין מקדש ולא עובדים את השם בשלמות מבחינתם הקוראן אמת (ומשה רבנו ושלמה וכולם התאסלמו לדעתם השגויה) ואם נחזיר את העבודה זה יוכיח שהיהדות אמת והקוראן הוא שקר.
    על כך אכן יש לדון האם זו גזירה מכיוון שהדבר נגזר רק על יהודים (לא על כל דת אחרת) והאם ביטול מצוות היהדות בשביל להוכיח שדתם אמת זה גזירה (בפשטות כן יש ראיה מאגרות הרמב"ם ומקורות נוספים).
    צריך לדעת שלערבים אין כל עניין בכיפת הסלע ובאזור העזרה (לעומת מסגד אלעקצה ששם הם מתפללים) בכל יום ערבים מועטים נמצאים באזור רובם בתשלום כמובן, לרוב הערבים שמגיעים להר יש מקום תפילה בדרומו מחוץ לשטח ההר המקודש ורוב הזמן הם הפכו את המקום לפארק השכונתי בקיץ (משחקי כדורגל ופיקניקים).

    בקצרה על עניין המצווה ניסיתי לבאר כאשר יהודי היה יושב בצפת כשהיה מקדש ועם ישראל מקריב קורבן פסח הלכתית הוא לא מחויב במצוה (דרך רחוקה) לכן דימיתי את הדבר ליהודי שיושב בצפת וחוסך לעצמו את כל המאמץ להגיע לירושלים בשביל להקריב קורבן פסח (כי הוא לא מחויב).
    לכן גם כאשר אין חיוב המצווה קיימת ועלינו לקיימה רק אין אנו מתחייבים כרת במידה ולא קיימנו אותה (התירוץ לגבי אין חיוב כאשר אין מזבח בפשטות אם אין לך מזבח להקריב בשעת ההקרבה אתה אנוס וגם זה לא בהכרח אך הנושא מורכב ואין ראיה מוכרחת לכאן או לכאן מהגמרא והירושלמי ודברי הראשונים בעניין).

  15. לגבי מצוות יישוב הארץ בזמננו הכרעת רוב הפוסקים, ובכללם החזון איש, שהיא נוהגת הן להרמב"ם הן להרמב"ן.
    (פוק חזי הנהגתם של גדולי ישראל בכל הדורות, אף בזמנים בהם היתה סכנה גדולה בדבר, שמסרו נפשם לעלות לארץ ולהתיישב בה. לא היה מקום להסתכן בדבר לולא היה בזה משום קיום מצוות עשה דאורייתא של יישוב הארץ (שהיא הבסיס למצוות המגורים בארץ, עי' בדברי הרמב"ן בהשגות לסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ד) ואכמ"ל).
    בנוגע למלך וסנהדרין, הציץ אליעזר דן באריכות בדבר והכריע ששלטון שנבחר ע"י העם, כמו דמוקרטיה בת זמננו, מקבל את הסמכויות הנתונות למלך על פי התורה וממילא יש לו את הכח להוציא את העם למלחמה, עיי"ש (אחת התשובות הראשונות בחלק י).
    מלבד זאת, בכל הנוגע לעזרת ישראל מיד צר כתבו הפוסקים (ביניהם הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף) שדין מלחמת מצווה נוהג בו אף בזמננו, בין אם נגדיר את צורת השלטון כבעל סמכויות של מלך או לא

  16. מחילה מכבוד הרב.
    על התשובה באגר"מ ניתן לפלפל ולהבין כך או כך.
    אך איך ניתן לומר על עדותו של הרב טנדלר זצ"ל שהרב משה פיינשטיין התיר לו את העליה(ללא קשר לתשובה הנ"ל) שהוא אומר דברי שטות והבל?

  17. לא הבנתי את כוונתך. ללא קשר לתשובה המובאת באגר"מ השואל שאל על עדותו של הרב טנדלר שאמר כי הרב משה פיינשטיין התיר לו את העליה. אז איך אתה יכול לומר על זה שטות והבל? הרב טנדלר אינו דובר אמת?

  18. אינני יודע כיצד להתייחס לעדויות שונות, מה שאמרתי שטות והבל הוא ביחס לפרשנות לדברי האגרות משה ששפתיו ברור מיללו לפי דעתי.

  19. שלום וברכה!
    קראתי את הדיונים והפילפולים בנידון.
    יש החושבים לגלות לגדולי הדור ולפוסקי הדור, איזה ריטב"א מפורש, או איזה מאירי מפורש…וקצת שכחו שגדולי ופוסקי הדור, מונח להם הש"ס והפוסקים, קצת יותר מכל המעירים…
    אז במחילה קצת כבוד, וקצת הכרת המציאות.
    ולגופו של עניין, שמעתי בשם מרן הגרח"ש גריינימן זללה"ה, שכמו לעניין שופר בראש השנה שחל בשבת, שחששו וכו'..ביטלו המצווה, היה עדיף לקב"ה שלא יתפלל אף יהודי בכותל מעולם, ושלא יעבור יהודי פעם אחת על איסור כרת רחמנא ליצלן.
    על כל הטענות ההלכתיות כבר דשו גדולים ממנו בנידון, והחליטו פה אחד, שהוא בחשש איסור כרת.
    ואין לנו רק התורה הזאת.

    בדרך אגב, שמעתי בשם אחד מהגדולים שאדם שחרד על מצווה מסוימת מאוד, שיבדוק כללי כמה מעניינים אותו שאר מצוות כמו לימוד תורה, קדושה…כי אם בזה ובשאר מצוות הוא רופף, לכאורה העניין מגיע לא מצידקות ורדיפת האמת, ויש לזכור שלאומיות זה לא מצווה!!!!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל