שאלה:
שלום כבוד הרב,
שאלה קטנה, בחושן משפט סימן שמ סעיף ג . בש"ך סעיף ז – האם הוא סובר שהשו"ע חולק על הרמ"א בספק מתה מחמת מלאכה או שהוא אומר שאין מחלוקת. לא כ"כ הבנתי. אם אפשר הסבר
תשובה:
שלום וברכה,
הרא"ש והטור כתבו שאם הלכה הבהמה והתעייפה, וזמן מה אחר סיום העבודה מתה הבהמה – אם יוכיח שמחמת המלאכה מתה – פטור. ואם יש ספק שמא גם אם לא היה עובד עימה הייתה מתה – חייב. והקשה הב"י הרי כלל בידינו שכל מקום שיש ספק הממע"ה. וכיון שיש ספק אם מחמת מלאכה מתה פטור. והבעלים שבא להוציא ממון עליו להוכיח שלא מתה מחמת מלאכה. ולכן השמיט הב"י את הדין של הרא"ש. ותירץ הש"ך שכל שואל חייב לשלם, אלא שאם יוכיח שמחמת מלאכה מתה חייב, ולכן נטל ההוכחה מוטלת על השואל להוכיח שפטור, וכל עוד שלא מוכיח חייב.
ממשיך הש"ך שאולי כוונת הב"י להקשות שמסתמא מחמת העייפות המלאכה מתה, ולכן פטור. והש"ך כתב שאינו כן, אלא אם עדיין לא ברור שהעייפות היא שהמיתה חייב. נמצא שהש"ך הולך עם שיטת הרמ"א וחולק על הב"י.
בהצלחה.
