שאלה
אשה שהיו לה בגדים רבים שקיבלה מחו"ל, חלק מהם היו חדשים ממש שלא השתמשה בהם כלל, ובחלק השתמשה פעמים בודדות והיו נראים כחדשים, ופרסמה מודעות שעושה מכירה בביתה במודיעין עילית, ולא כתבה בפירוש שמדובר בחדשים ולא של יד שניה, אלא כתבה מכירת בגדי מותג במחיר חיסול, לאחר המכירה שואלת המוכרת האם נהגה כהוגן, וחוששת שמא יש גזל בידה, שנשים קנו בגדים שחשבו שהם חדשים ובאמת היו יד שניה, והאם היא צריכה להודיע להם זאת למי שמכירה שקנתה ומשתמשת בזה.
תשובה
אם היו בין הבגדים שבמכירה בגדים שנראים לעין כל שהם יד שניה, אין המוכרת צריכה לומר לקונות כלום, מאח רוהדבר ניכר וברור לכל מי שמגיעה לקנות שיש שם בגדים יד שניה, ואף שיתכן שסברו שמה שקנו הם חדשים, שהרי היו שם גם בגדים חדשים ממש, מ"מ בכך שלא שאלו וביררו על הבגד שקנו, גילו בדעתם שנח להם בכך אף אם הבגדים יד שניה. אבל אם לא ברור שהיו שם בגדים שברור שהם יד שניה, או שלא כל הנכנסת יכולה היתה לדעת מכך, עברה המוכרת על גניבת דעת, וודאי לכתחילה אסור לעשות כן למכור בגדים יד שניה בתורת בגדים חדשים, והיה לה לפרש במודעה או להודיע לבאות לקנות שיש במכירה גם בגדים יד שניה.
אבל לאחר שעשתה כן, נראה שאין חיוב עליה להודיע לקונה שהבגד הוא יד שניה, לפי שלא ברור שהם ירצו לחזור בהם מהמקח, ויתכן מאד שהסכימו לקנות גם על דעת שזה יד שניה, ובפרט שהמחירים אכן היו זולים במיוחד, ואף מתאים למחיר יד שניה כחדש, אלא שיש חשש שמא אם ידעו שזה יד שניה לא היו רוצים לקנות, ואפשר לתלות שהיו מסכימים. ועוד, שהמום ביד שניה הוא רק אם הלוקח יודע שזה יד שניה, והוי כמאוס עליה, אבל אם אינו יודע מכך יתכן שאין זה מום כלפיו כלל, ורק אם יודיע לו לאחר הקניה והשימוש ימאס הבגד בעיניו, וע"כ נראה שלאחר מעשה אינה חייבת להודיע לקונות.
הרבנים המשיבים: הרב שרגא רוזנטל והרב אליהו יפה
