שאלה:
שלום
רציתי לדעת למנהג האשכנזים שמקבלים שבת בהדלקת הנר, לא ברור לי מתי חלה הקבלה. האם בהדלקה או בברכה. כי מצד אחד ממשנ"ב סימן רס"ג ס"ק כז מבואר שהברכה גורמת לקבלה, מצד שני בסעיף י כותב השו"ע שלפי הבה"ג שהדלקה מקבלת שבת, אז תשליך את הגפרור ולא תכבה אותו כיוון שקיבלה שבת, אבל אם מדובר שקיבלה שבת רק בברכה, אז כיוון שכבר סיימה להדליק, תכבה את הגפרור ואז תברך, אלא מזה שכתב השו"ע שתזרוק את הגפרור מיד אחר ההדלקה, משמע שבהדלקה כבר מקבלת שבת (לאחר הדלקת הנר האחרון כמובן). אשמח לבירור בעניין.
תודה רבה
תשובה:
דברי השו"ע אמורים למנהג שמברכים לפני ההדלקה, כך הרי דעתו של בה"ג. יש לדעת שהאמירה כביכול זה מנהג אשכנזי אינו נכון, רוב קהילות הספרדים נהגו בזה כמו בני אשכנז, אלא ששיטת הגר"ע יוסף על פי השו"ע הנ"ל ועוד שמברכים ואחר כך מדליקים, ולכן רבים מבני ספרד עדיין אוחזים במנהג בני ספרד הותיק שאינו שונה בזה ממנהג אשכנז.
מקורות:
שולחן ערוך סי’ רס”ג סעיף י’. ועי’ בשמירת שבת כהלכתה פרק מ”ג הערה קע”ט שכתב בשם הגרש”ז אוירבך זצ”ל שגם לדעת הבה”ג קבלת השבת היא על ידי הברכה ולא על ידי ההדלקה.
ויש לציין שגם לבני ספרד יש הסוברים שעליהם להדליק ואחר כך לברך ר’ בבן איש חי שנה שניה פרשת נח סעיף ח, כף החיים סי’ רסג ס”ק לד, אור לציון ח”ב סי’ יח סעיף ג [ושם כתב שאם אין לה מנהג אבות בזה עדיף שתברך ואח”כ תדליק] וכן האריך בזה הגאון רבי י”ח סופר שליט”א בספרו מאמר יעקב סי’ כב. אמנם דעת הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל כאמור שיש להן לברך ואח”כ להדליק כמו שהאריך זה בשו”ת יבי”א ח”ב או”ח סי’ טז. אבל זה נגד מנהג הספרדים מזה דורות!
