תביעה בבית משפט שכר טירחת עו"ד שלדעתי אינה מוצדקת האם חייבים לשלם עד לבירור הענין.

 

שאלה:

שלום כב' הרב,

להלן שאלה דחופה כי הצד השני מסרב ללכת לבי"ד ומאיים בפנייה מידית לבימ"ש, לכן מנסה לחסוך עגמת נפש:

לפני כ-3 שנים קבלן בנייה פלסטיני הגיש נגדי תביעת סחיטה ע"ס- 400,000 ש"ח, ללא כל ראייה או עדות, באיחור מפליג, תביעה לא הגיונית שלדעתי קל להפריך מיידית.

למרות שאני בעל ניסיון משפטי שכרתי עו"ד, כי רציתי שינפנף מיידית ולא יטריד, וכן נוכח הסכום הגבוה.   חתמנו הסכם לטיפול מלא גלובאלי בסך 20,000.

לא אמרתי מראש ששוכר בתנאי שינפנף מיידית, אך כל הזמן דיברתי על כך שזה מה שאני רוצה שיעשה.

העו"ד לא פעל כיאות ואפילו צעק עלי ולא הקשיב לטענותי וכך טען דברים לא רציניים ואפילו נגדי בטעות, ולא הפריך במיידי.

כגון- הוא לא ביקש דיון מקדים לבירור התכנית המחייבת,

ביקש הפקדת ערובה בעילגות- לא הקשיב שההסכם מפנה לתכנית שאני טוען, ולא פירט חוסר הגיון התביעה,

לא ביקש שאלון לקיבוע עמדתו- וכך כל הזמן התובע הטריד בבקשות שונות.

נאלצתי לעבור 3 שנים של המון טיפול משפטי בבקשות, בדיקות מומחה של בימ"ש, חקירות, הוצאות והטרדה.

העו"ד טען שהתיק הסתבך באופן לא צפוי והתפטר נגד רצוני. לאחר המון שכנועים הוא הסכים לעבוד תמורת כ-470 ש"ח לשעה ללא חתימת הסכם, כשאני חושב שאשאיר הוויכוח ללאחר פסה"ד, ותוך כך שילמתי סכומים עד שהגעתי קרוב ל20,000.

לאחר 3 שנות סיוט- זכיתי, אך עקב ייצוגו הגרוע לא הכירו לי בכל הנזקים. וגם בפועל אין אפשרות לגבות 105,000 שנפסק לטובתי כי הפלסטיני לא חויב בהפקדת ערובה.

כרגע העו"ד תובע עוד 25,000 ₪, כאשר להערכתי לא יוכל לזכות בבימ"ש כי הוא מגיש הסכם מפוברק שאני יכול להוכיח שאינו אמת (החתים אותי לקראת הסיכומים עם תאריך רטרואקטיבי שניתן להפריך).

השאלה האם מבחינה הלכתית ראוי ונכון שלא אשלם, או כיוון שנדמה לו שהסכמתי להסכם חדש לפי שעה אז אני מחויב?

 

תודה וברכה

תשובה

אדם השוכר עובד לעבוד עבורו וסיכם עימו על מחיר מסוים אף אם לא חתמו על הסכם כתוב מתחייב השוכר לשלם לפועל על עבודתו. ועל כן כיון שסיכמתם בעל פה שתשלם לו מחיר של 470 שקל לשעה עלך לעמוד בהסכם. ומחשבתך לשלם לו פחות אין בכוחה לבטל הסכם שסכמתם בינכם.[1]

לגבי טענתך על אופן תיפקדו של העו"ד שלדעתך התרשל באם הייתה פשיעה מבחינה מיקצועית יש לדון בה, בב"ד, אולם אם הוא ויכוח מיקצועי באיזה אופן לפעול אין לך עילה לתובעו.

 

 

[1] יבמות קט' א' אמר אביי חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתיים זוז  פרשו הרמב"ן רשב"א רא"ש שיש כאן חיוב מדיני שכירות והוא קצץ על פה עם האשה הובאו דבריהם קצות רמא' ס"ק ט'. וכן כתב מבי"ט ח"ב סימן נו' התחלת מלאכה הוה קנין על השכר. מבואר קציצה ללא קנין שהפועל על פי הקציצה מחייבת את השוכר לשלם כל מה שהתחייב.

הרבנים המשיבים : גבריאל לומברד אשר דזימיטרובסקי אברהם בוטרמן

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל