שאלה:
אברך ת"ח מו"צ שנסע לקנות זכוכית מגדלת מיוחדת עבור ראיית מראות, סת"ם וד' מינים. 2 מחבריו ששמעו שהוא נוסע בקשו ממנו שיקנה גם להם, אחד מהם שילם מראש והשני אמר שישלם אח"כ. השליח נענה לבקשתם אבל התנה שאינו שומר על הזכוכיות ולא מעוניין להיות חייב עליהם. למעשה, אשר יגור בא וחור נפער בשקית וזכוכית אחת נפלה ונשברה. כיצד עליהם לחלק את הנזק.
תשובה:
שלום וברכה,
השליח יכול לקחת לעצמו זכוכית מגדלת אחת, כיון שהוא מוחזק. ושני המשלחים חולקים בזכוכית מגדלת שנותרה.
בהצלחה.
מקורות:
השליח שמוחזק יכול לחזיק בזכוכית הקיימת, ולומר למשלחים שלכם נשבר, וכמו שמצאנו בגמרא בכורות (יח, ב) הפקיד טלה אצל בעה"ב ומת ולבעה"ב היה טלה משלו ואין יודעים של מי מת הממע"ה, ויכול בעה"ב לומר למפקיד שלך מת. דין זה הובא בשו"ע (יו"ד שיז ס"ב). וכן נפסק בשו"ע חו"מ סימן רצב סעיף י, שאם הפקיד ביד שומר טבעיות, ועירבם עם שלו, ואבדו כמה מהם, יכול לומר שלך אבד.
ובנותר חולקים שני המשלחים, ואותו שלא שילם לא יכול להחזיק במעות ולומר שלי לא אבד ולכן איני פורע את חובי. שכיון שקנה עבור המשלח זכה המשלח במקח, כמבואר בסימן קפג ס"ד. וכמבואר בש"ך שם ס"ק ב שאם מונה לשליח המקח שייך למשלח. וחייב לשלם את מחיר שהוציא, ושניהם חולקים בנותר.
גם במנחות דף קח: מצאנו מיתיבי בית בביתי אני מוכר לך ונפל מראהו נפול עבד בעבדיי אני מוכר לך ומת מראהו מת ואמאי ליחזי היידן נפל היידן מת לוקח קא אמרת שאני לוקח דיד בעל השטר על התחתונה השתא דאתית להכי אפי' תימא עלייה דגריעה יד בעל השטר על התחתונה. ונפסק בשו"ע סי' רי"ד, הרי שאף שלא היו החפצים מבוררים מעיקרא, אמרינן יד בעל השטר על התחתונה משום המוציא מחבירו עליו הראיה.
ויש שמסבירים בטעם הדבר משום שאמרינן יש ברירה בדיני ממונות וכעת מברר המוכר מה קנה הלוקח.
שלום, התשובה נכתבה שוב בשינוי.
השאר תגובה