שאלה:
שלום לכם .
חברה שלי ילדה בן ב"ה הודיעו לנו על הברית באולם.האמת היא שלי לא היה נח ( הייתי צריכה למצוא ביבי סיטר שתשמור על הילדים ואחרת שתוציא וכו..( וגם לבעלי לא היה נח יצא באמצע עבודה למרות האי נוחות שבכך עשינו מאמצים גדולים .כי הם חברים יקרים והסיבה הזו גם שמנו מתנה יחסית גדולה ביחס ליכולת שלנו כי הם חברים שלנו והרגשנו שמגיע להם .
אחרי כמה חודשים ה זיכה אותנו ונועד לנו בן .וגם אנחנו הודענו על ברית באולם והאמת לקחנו בחשבון את החברים האלה שנחכנו אצלם בברית ואף ציפינו להם אך הם לא הגיעו .מה הייתה גדולה אכזבתיינו אך בלענו את הגלולה המרה .
היום אני בתחושה של קצת מרמור על כך שהם לא הגיעו לשאלתו של בעלי למה הם לא הגיעו הוא טען שלא הסתדר .
חשוב לציין שהם שלחו מעטפה עםסכום זעום שלא כיסה את המנות שהזמנו בעבורם.
השאלה שלי הם הם נהגו כדין .?
ידוע שאנשים עושים באולם אם הם נוהגים ללכת לאולמות ומחליטים לעשות אירוע כל אירוע נהוגים לקחת בחשבון את כל אלה שהייתי
אצלם באירוע ועפ"י זה להזמין כיסאות
תשובה:
שלום וברכה,
מצד ההלכתי אדם שקיבל מתנה בשמחה, אינו מחויב להחזירה בשמחה של נותן המתנה. כיון שהמתנות הם חלוטות לגמרי. מצד הנימוס ודרכי הכבוד מקובל להשיב טובה ולהתאמץ ולעזור כפי ערך שהחבר עזר לך בשעת שמחה. אמנם לא תמיד יש את היכולת להשיב כפי הראוי, והיות ומדובר בדרכי נימוס, הרי שאם נקלע למצב 'חנוק' לא צריך להפוך עולמות ולעזור לשני בדבר שאינו חייב.
לא תמיד יודעים מה המצב אצל החבר – גם כשמדובר בחבר קרוב. אולי הם במצב שלא יכולים לבוא, ולא יכולים לעזור. כדאי שתשמחו בשמחתכם בלי לחשבן מדוע פלוני לא הגיע…
הרבה מזל טוב ורוב נחת תמיד.
מקורות:
במשנה (ב"ב קמד, ב) מצאנו שהיה נהוג שהמקל מתנות בחתונה, משיב לנותן בחתונה שלו, ונתן ולא קיבל יכול לתובעו בב"ד. ובשו"ע (אבן העזר סימן ס ס"א הביא את הדין של המשנה, וכתב שבזמנינו לא נהגו לתבוע מתנות שנתן.
