שאלה:
האם אישה שמסירה את הטבעת שלה בזמן הנטילה ללחם מחשש לחציצה, צריכה להקפיד להסירה גם בנטילה שלאחר היציאה מבית הכסא?
תשובה:
שלום רב.
לכתחילה יש להוריד אך אם קשה אפשר להקל, בפרט בטבעת שעשויה לנוי.
מקורות:
דיני חציצה נאמרו רק באופנים בהם יש חיוב נטילת ידים על כל פרטיה ודקדוקיה, כמו בנטילת ידים לסעודה ובנטילה של שחר, אולם, ביציאה מהשירותים לדעת רוב הפוסקים אין חיוב נטילה אלא רחיצה בעלמא, וכמבואר במגן אברהם סי’ ז ס”ק א, ובזה אין פסול של חציצה. אמנם, במגן אברהם שם הביא שיש סוברים שיש חיוב נטילה בכלי ושש פעמים, ולדעתו גם החציצה פוסלת.לכן לכתחילה כדאי להחמיר אך אין בכך חיוב מדינא.
האם ישנה טבעת שלא עשויה לנוי?
האם אפשר להקל עוד יותר כאשר הטבעת לא צמודה ממש?
כל צירוף להקל יתקבל כאן כצירוף נכון, אף שתמיד ישאר שמי שרוצה להדר יש לו בהחלט סיבה נכונה לכך.
השאר תגובה