שאלה:
ב"ה
שלום לכבוד הרבנים..
מבקש לא לפרסם את השאלה מפאת מחלוקת אפשרית אלא אם יש בזה תועלת לציבור..
שמעתי ויכוח לגבי היתר ואיסור להמשיך מצב של שעון שבת, דהיינו להזיז את הזיזים של השעון ע"מ המשך פעולה.
אחד אמר שראה היתר בספר "שמירת שבת כהלכתה"
השני (יותר חשוב בעיניי) אמר שהחז"א אסר על זה ושיש על הספר הנ"ל מחלוקת.
מה הדין לפי ההלכה?
תודה רבה ושבת שלום ושבוע טוב ומבורך!
תשובה:
שלום וברכה
הספר שמירת שבת כהלכתה הוא ספר נפלא! נכס עצום לעם היהודי! וגם אם יש ויכוח בהלכה בפרט זה או אחר, כך היא דרכה של תורה וזה בסדר גמור.
באופן כללי לגבי שעון שבת: שעון שבת שעתיד להידלק בשעה ארבע, אסור להקדים אותו שידלק בשעה שלוש. אבל אם הוא מכוון לשעה ארבע, במקום צורך יש מקילים וסוברים שמותר לאחר את ההדלקה שלו לשעה חמש, כמו כן בשעה שמזגן דולק והוא עתיד להיכבות בשעה ארבע, במקום צורך יש מקילים שמותר לאחר את הכבוי לשעה חמש, אבל אסור להקדים את הכבוי לשעה שלוש. וראוי בערב יום טוב לכוון את השעון בדיוק לשעות שצריכים כדי שלא יצטרכו לשנות את השעון באמצע שבת ויום טוב, שלדעת הרבה פוסקים אסור בשום מקרה לשנות, ואף לדעת המקילים במקרים הנ”ל, זהו רק בשעת הדחק.
כאן יש בעיה נוספת, כיון שהמטרה היא כדי שלא ידלק בערב, יש כאן בעיה של הכנה משבת ליום טוב שאסורה.
מקורות
דעת האג”מ ביו”ד ח”ג סי’ מ”ז אות ד’ שאסור לערוך שום שנוי בשעון השבת, ולא ביאר את טעמו, וכן דעת הגרי”ש אלישיב, ועוד כמה פוסקים.
אמנם דעת הגרש”ז אוירבך שבמקרים הנ”ל אפשר להקל מעיקר הדין, וכפי שמבואר במנחת שלמה ח”ב סי’ כ”ג, ועיין בספר שמירת שבת כהלכתו פרק י”ג סעיף כ”ה – כ”ו שכתב שמותר לערוך שנויים במקרים הנ”ל, והוא מתיר בכל מקרה ולא הגביל את ההיתר רק למקום צורך, אמנם עיין בספק אורחות שבת ח”ג סי’ כ”ט ס”ק כ”ו שכתב שעל אף שהגרש”ז סבר שמעיקר הדין מותר, אמנם כשהיו שואלים אותו אנשים אם לעשות כך, היה מורה להם לא לערוך שינויים כאילו רק במקום צורך גדול כגון לצורך חולה.
