שאלה:
ב׳ הערות לכבוד הרבנים הגאונים שליט״א בענין נטילת מזוזות כשיוצא מדירתו
א) בבא מציעא דף קב ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו
יש לדקדק מה כוונת הגמרא בהוספת תיבת "בידו" וצ"ב
ב) עיין שו״ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן מד וז״ל
הנה בדבר המזוזות שבדירתו אשר יוצא ממנה שחביבות עליו מאד, באשר שסופר מומחה כתבן למענו ביחוד ועתה פסק סופר ההוא מלכתוב ולא יוכל להשיג שוב מזוזות כאלו. וגם אית לו חביבות בעצם למזוזות אלו שכתבן חתנו נ"י שמכירו לירא שמים, וכתבן רק לשם קיום המצווה דכתר"ה, שיתרון זה לא שייך לאחריני כו׳
אבל יכול כתר״ה לסמוך על הגאון הרי״א הענקין זצ״ל ששמע ממנו דאמר שהדרך במדינה זו שאין שום אדם נכנס לבית אא״כ צבע אותה תחילה בעה״ב וכשצובעין הא מוכרחים להסיר את המזוזה שלא תתקלקל ורשאי ממילא ליטלם. וממילא אף שעדיין לא השכיר יש להתיר לכתר״ה שיטלם גם תיכף אף שעדיין יעברו איזה ימים עד שיצבע. עכ״ל.
ושמעתי מגאון אחד שליט״א שתמה מדוע לא כתבו הפוסקים עצה פשוטה דהנה יש חיוב לבדוק המזוזה ב׳ פעמים בשבע שנים וא״כ הרי יכול להסיר את המזוזה כדי לבודקה ומדוע כתבו עצה של צובעין וצ״ע
החותם בכבוד רב,
שמואל
תשובה:
שלום וברכה
מסתבר שהעצה של הבדיקה אינה מועילה כיון שזו סתם הערמה, הוא לא צריך כרגע לבדוק, והוא גם בלאו הכי לא מחזיר למקום. אם היה הולך משם לדירה אחרת חובת הבדיקה לא היתה עליו אלא על הדייר הבא, ומי ביקש ממנו לבודקה? ההצעה של האגרות משה נובעת מכך שאכן יש חובה על היוצא מן הדירה להסיר את המזוזה כדי לצבוע, משום כך הוא מתיר להסירה כבר כמה ימים קודם.
