לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

בעט בכדור והכדור שבר מנורה

שאלה:

בעטתי כדור שעלה וירד ופגע במנורה האם זה גמרא בנזיקין?תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה,

אדם שבעט בכדור והזיק הכדור חייב הבועט נזק שלם, ואינו גרמא בניזקין, בין אם הנזק נעשה בשעת עליית הכדור ובין אם נעשה הנזק בשעת ירידת הכדור. אלא שאם הכדור הזיק בשעת ירידתו יש אופנים שיחשב כממון המזיק ולא כאדם המזיק, אך תשלום חייב בכל מקרה. וראה מקורות.

בהצלחה.

מקורות:

בגמ' סנהדרין דף עז ע"ב "אמר רב פפא זרק צרור למעלה והלכה לצדדין והרגה חייב". והטעם מבואר כיון שהאבן נופלת בחזרה לצד מכוח זריקת הזורק וממילא עדיין מעורב כוחו גם בנפילה וחייב. ומדייקים התוספות שם בע"א ד"ה סוף חמה שדווקא אם הצרור נפלה בשיפוע חייב, אבל אם הצרור נפלה ישר כלפי מטה בלי שיפוע לצדדים, פטור, כיון שהנפילה היא רק מכוח הכבידה ואין כוחו של הזורק מעורב בה. והקשו הרי מבואר בב"ק דף ו ע"א שאדם שמניח אבנו סכינו ומשאו בראש גגו ונפלו ברוח מצויה חייב משום אש, ורבי יוחנן סובר בב"ק דף כב ע"א ש'אישו משום חיציו', והיינו שהמזיק באמצעות אש שהדליק מוגדר כאדם שהזיק בידיים, יוצא שאף המניח אבן בראש הגג דינו כמזיק בידיים, אף שאין כוחו מעורב בנפילה, ואם כן למה בזורק צרור ונפלה ישר למטה הזורק פטור. עוד הקשו שבחולין דף לא ע"א אמרו נפלה סכין מידו ושחטה שחיטתו פסולה, הרי שנפילה אינה מוגדרת כמעשה בידיים, שהרי אם השחיטה נעשתה בידיים הרי היא כשירה. ותירצו בתירוץ הראשון שהסוגיא בסנהדרין ובחולין הם רק לפי ריש לקיש שסובר 'אישו משום ממונו', והיינו שאם האש הלך בכוח הרוח אין זה נחשב כמעשה בידיים של המדליק את האש, וכן גם אבן שנפל מראש הגג אינו נחשב לנזק בידיים, ולכן הצרור שנפלה ישר למטה וכן הסכין שנפל אינם נחשבים למעשה בידיים. אבל לרבי יוחנן שסובר 'אישו משום חיציו' גם הצרור שנפלה ישר למטה וגם הסכין שנפל נחשבים למעשה בידיים.

בחידושי הגר"ח הלכות שכנים פרק יא ה"א מוכיח שהרמב"ם חולק על התוספות, שהרי פסק בהלכות נזקי ממון פרק י"ד הלכה טו 'אישו משום חיציו', ומאידך פסק בהלכות רוצח פ"ג הלכה יג שהזורק אבן חייב רק אם הלכה לצדדים, וכן כתב בהלכה יב "הזורק צרור בכותל וחזרה האבן לאחוריה והרגה חייב מיתת בית דין, שמכוחו היא באה". הרי שאף לסוברים 'אישו משום חיציו' צריך שהאבן תבוא מכוחו. וכן כתב החזון איש בב"ק סי' ב אות א על תירוץ הראשון של התוספות שדוחק להעמיד את כל אותם סוגיות כמאן דאמר 'אישו משום ממונו' ושלא כפי ההלכה.

עוד תירצו התוספות תירוץ אחר שאף רבי יוחנן מודה ב'אבנו, סכינו ומשאו' שהניחם בראש גגו, שאינו חייב משום 'חיציו', אלא משום 'ממונו', כיון שהם נופלים מכוח אחר. ולכן אף רבי יוחנן מודה שאם האבן נפלה ישר למטה וכן בסכין שנפל ושחט שאינו נחשב לכוחו של האדם ולמעשה שלו.

ולפ"ז: אם הכדור הזיק בשעת עלייתו, או בשעת ירידתו והכדור נפל לצדדים, נחשב לאדם המזיק. ואם ירד הכדור ישר ולא לצדדים, נחשב שפסק כוחו. ולתירוץ הראשון של התוספות נחשב אדם המזיק, ולתירוץ השני של התוספות נחשב לממון המזיק – ודינו כאישו משום ממונו. והלכה כתירוץ השני. ונפ"מ אם הזיק הכדור דבר הטמון, שבאופנים שנחשב לאדם המזיק חייב, ובאופנים שנחשב לאש פטור.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. עכשיו נכנסת לשאלה האם מנורה בתוך בית מנורה היא טמון או שכיון שזה שקוף וידוע שדרך מנורה להיות בבית מנורה הוי כארנקי בגדיש שהארנק נחשב טמון אבל הכסף שבתוך הארנק אינו נחשב טמון אם גוף הארנק אינו טמון.

  2. שלום,
    יפה כתבת. יש לדון האם ידוע מה יש אינו טמון, כמו בבית שאין נחשב טמון מה שבפנים. וכן טמון בעששית יש לדון כיון ששקוף אינו נחשב טמון. ראה חזו"א ב"ק סימן ב ס"ק ה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל