לתרומות לחץ כאן

הכנה משבת ליום טוב

שאלה:

שלום, לקראת חג השבועות הסמוך לאחר שבת, מהן ההלכות שיש לשים לב אליהם מערב שבת ובשבת עצמה? ( הכנת אוכל, הקפאה, נרות האם מוותר לפנות את שאריות הנר מהבזיכים או שצריך להכין נוספים) ועוד דינים שהרב יכול ללמד אותי שאיני מודע.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

בפוסקים חילקו בין מעשה קל כמו הוצאת אוכל מהמקפיא בשבת עבור יום טוב שבזה יש להקל בשעת הצורך, לבין הכנה של ממש הכרוכה בטירחה ובגמר דבר שזה אסור. הכנת הנרות ודאי אסורה כיון שזה מוקצה בשבת! ניתן להכין בערב שבת כפול, או בליל יום טוב עצמו לתקוע נרות חדשים אבל לא כדאי לפנות את הבזכים

מקורות:

בחיי אדם כלל קנ”ג ס”ו פסק שאין איסור הכנה בדבר שאינו גמר הפעולה, ולכן התיר בשעת הדחק להביא יין מיום טוב לחבירו, אך כתב שדוקא בתנאי שזה לצורך מצווה ועושה זאת בעוד היום גדול שאין ניכר הדבר שעושה זאת לצורך מחר, ושיעשה זאת בשינוי.
המ”ב סי’ תרס”ז סק”ו ובשעה”צ סי’ תק”ג סק”ב פסק את דברי החיי אדם להלכה.

ובעיקר דברי החיי אדם נראה לבאר גדר הדבר, דיש שני גדרי איסור הכנה, דבדבר שהוא גמר ענין הרי אם עושה לצורך חול מיקרי מלאכה בשבת או ביום טוב, אך בדבר שאינו גמר ענין אלא טירחה בעלמא כגון להביא יין [או נידון דידן להוציא מאכלים מהפריזר] הרי שאין כאן איסור מלאכה, אלא הגדר הוא שהוא מבזה את השבת בזה שהוא מתנהג בשבת כדרך חול, ולכן אם אין זה ניכר שזה לצורך חול כגון שעוד היום גדול, והוא גם עושה זאת לצורך מצוה, ורק מחמת הדחק אין זה נחשב לבזיון השבת.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. ראוי לציין בתשובה שלא הותרה הכנה כגון להוציא חלה קפואה ממקרר רק מבעוד יום גדול כמו"כ ראוי לציין שהוצאת מרק קפוא אסור בשבת אף מבעו"י גדול כיון דניכר דזה צורך יו"ט דבשבת אסור לבשל

  2. בוקר טוב.
    מה יהיה הדין בראש השנה. שני ימים טובים.
    האם מותר להוציא מהמקרר ולשים על גבי פלטה שאינה דולקת במהלך חג ראשון על מנת שהאוכל יתחמם ביוט א׳ אחהצ לקראת ליל חג שני?
    כמובן שהאוכל ראוי לאכילה כבר ביוט ראשון.

  3. מצטט לך תשובה שכתבנו בענין זה
    שלום וברכה, אסור להכין שום דבר מיום טוב ראשון לשני, רק לאחר צאת הכוכבים מתחילים להכין את המאכלים ולהניח על הפלטה וכדומה.

    האיסור של הכנה אינו רק במלאכות, כגון בישול ביו”ט לצורך חול, אלא גם פעולה שאינה מלאכה רק טרחה בלבד אסורה, ונביא כמה דוגמאות מעשיות לזה:

    א. אסור לבשל או לחמם מאכלים על הפלטה לצורך סעודת הלילה של יו”ט שני.

    ב. אסור לשטוף כלים ביו”ט ראשון עבור יו”ט שני.

    ג. אסור להציע את המיטות לצורך מחר [אבל אם מסדר את החדר כיון שמפריע לו הבלגן או לכבוד החג מותר, שאין זה הכנה לצורך מחר אלא נהנה מפעולה זו ביו”ט ראשון].

    ד. אסור לערוך את השולחן לצורך מחר.

    ה. אין להכין את הנרות כדי להדליקם בליל יו”ט שני (וראה להלן אם מותר להדליק קודם חשכה).

    ו. גבאי בבית הכנסת אסור לו לגלול את הספר תורה לצורך הקריאה של מחר.

    בשעת הדחק מותר לעשות הכנה קלה שאין בה טרחה כשהיא נעשית לצורך מצוה, כגון להביא יין לצורך סעודת הלילה וכן להוציא אוכל מהמקפיא כדי שיופשר וכן להכניס שתיה למקרר, ובלבד שיעשה כן בעוד היום גדול שלא יהיה ניכר שעושה זאת לצורך מחר, ודוקא בשעת הדחק כאמור, ולכן אם יכול להביא את היין בליל יו”ט שני וכיוצא בזה אין לעשות כן, וכן לצורך חול אסור כיון שאינו צורך מצוה.

    בראש השנה יש אומרים שמותר לעשות הכנה קלה בעוד היום גדול אפילו לא בשעת הדחק.

    מותר להחזיר את המחזור לביתו אחרי תפילת מנחה, ואין זה נחשב הכנה ללילה השני אפילו אם רוצה להתפלל במקום אחר כיון שפעולה זו מוגדרת כסיום השימוש במחזור ואין דעתו על ההכנה שבדבר.

    זמן הדלקת נרות של ליל יו”ט שני

    יש להדליק נרות ליל יו”ט שני אחרי צאת הכוכבים.

    בלית ברירה שצריך לצאת מביתו יכול להדליק מבעוד יום ולהנות מאור הנרות, ואז אינו הכנה כיון שנהנה מהם מיד. ומכל מקום יזהר להדליק קודם השקיעה, כיון שאחר כך י”א שאסור להדליק שמא בשעה שמדליק זה יום וכשנהנה מהם זה כבר לילה, ויש מתירים להדליק גם בבין השמשות כיון שההנאה מהנרות מגיעה מיד.

    כשמכין את הנרות דעת הפוסקים שמותר להוציא את שיירי הנר הקודם, אף שיש בהם משום מוקצה כיון שהם טפלים ובטלים לפמוט.

    מקורות:

    אסור להכין מיו”ט לחול או מיו”ט ראשון ליו”ט שני שמא הוא חול, וכן אין להכין מיו”ט ראשון ליו”ט שני של ר”ה דלהחמיר אמרינן קדושה אחת הן ולא להקל (סי’ תק”ג מ”ב סק”ג).

    וכתב המ”ב “ואפי’ דבר שאינו מלאכה רק טרחה בעלמא כגון הדחת קערות והבאת יין ג”כ אסור”, לפי”ז יש להזהר לא לעשות שום הכנה מיו”ט ראשון לשני, ולא מבעיא לחמם מאכלים על הפלטה או לבשל תבשיל שודאי אסור אלא לכאורה אסור גם להוציא מאכל מהמקפיא כדי שיופשר וכיו”ב.

    אמנם בשעה”צ שם הביא דברי החיי אדם כלל קנ”ג שכתב להתיר בשעת הדחק הכנה קלה כגון הבאת יין, אם עושה זאת בעוד היום גדול דלא מוכחא מילתא שעושה לצורך מחר, והביאו המ”ב בסי’ תרס”ז.

    ובהלכות חג בחג (ימים נוראים פט”ו הערה 7) הביא בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל דבראש השנה יש להקל כחיי אדם אפילו שלא בשעת הדחק משום שאפשר לצרף שיטת הרמב”ם המובאת בבה”ל בסי’ תק”ג דב’ ימים דר”ה הם קדושה אחת אף לקולא ואין בזה איסור הכנה (כך לומד הגר”א ברמב”ם אבל המ”א כתב דגם לרמב”ם יש איסור הכנה כמובא בבה”ל שם).

    ומבואר בח”א דכל היכא שפעולה זו היא גמר הדבר כמו הדחת קערות זו הכנה גמורה שאסורה, אבל אם אין זה גמר הדבר כגון להביא את השולחן מהסוכה בשמיני עצרת עבור שמחת תורה בחו”ל שרי בלא לערוך את השולחן שלא נגמרה ההכנה.

    לפי זה יש להתיר להוציא אוכל מהמקפיא בעוד היום גדול דלא מוכחא מילתא, וכן להכניס בקבוק שתיה למקרר לצורך מחר בעוד היום גדול, וכ”כ בארחות שבת פכ”ב הלכה קע”ד וקע”ה להתיר כן בשעת הצורך אם אין מספיק זמן אם יעשה כן אחרי שתחשך (וע”ש בהערה רס”ז שהאריכו להביא את ראיות הח”א ונו”נ בדבריו), ולמשנ”ת בשם הגרי”ש אלישיב בראש השנה יש להקל בזה אפילו לא בשעת הדחק.

    ולהחזיר את המחזור לביתו אחרי מנחה לכו”ע שרי, ואין זה הכנה ליו”ט שני כיון שזה נידון כסיום השימוש דאין דעתו על התועלת היוצאת מההחזרה (ארח”ש שם הלכה קע”ז, והביאו ראיה מהמ”ב ש”מ ס”ק י”ג דאסור ליתן שעוה על הספר לסימן במקום שרוצה לעיין מחר משום חשש מירוח, משמע דמצד הכנה אין איסור).

    ובשש”כ בפ”י הביא בשם הגרשז”א זצ”ל שאסור להפשיר מאכל קפוא לצורך מוצאי היום משום הכנה כשם שאסור להדיח כלים לצורך הערב, אבל שם מדובר לצורך חול ובזה גם החיי אדם אוסר דדוקא להביא יין לצורך מצוה שרי.

    [וכן מה שמובא בשם הגריש”א זצ”ל בספר אשרי האיש (ח”ג פ”ג הערה קל”ב) לאסור להפשיר אוכל קפוא, ע”ש שכתב “עכ”פ אם יש בזה טירחה ונראה כמכינו לצורך הלילה” וא”כ בעוד היום גדול גם הוא מתיר כמו הח”א].

    לגבי הדלקת נרות ליו”ט שני- אסור לעשות כן כיון שעיקר ההדלקה היא לצורך הלילה ובפרט שהחשמל דולק ואין צריך עכשיו כלל את הנרות וא”כ מוכחא מילתא דההדלקה לצורך הלילה והוי הכנה, וחמור טפי כיון שזה מלאכה ולא טרחא בעלמא.

    ועי’ בספר יו”ט שני כהלכתו (פ”א הערה נ”ז) ובמנח”ש (ח”ב נ”ח אות ז’) שאם אור החשמל דולק לא ידליק דאין זה אלא לצורך מחר אלא ידליק אחרי צה”כ, וכ”ה בשבות יצחק (הדלקת נרות פ”ו אות א’ סק”ג) בשם הגריש”א זצ”ל.

    וגם אם החשמל לא דולק כתב הגרשז”א זצ”ל שם שטוב לחכות ללילה, אבל אם צריך לצאת מביתו רשאי לצאת ויהנה מהם קודם שיצא ואפילו אם החשמל דולק.

    וכן לערוך את השולחן ליו”ט שני כתב במטה אפרים (סי’ ת”ר ס”כ) שאסור, וכ”ה במ”ב סי’ תרס”ז דלהעמיד השולחן אסור אלא אם כן רוצה כדי שיהיה עכשיו מסודר מותר דאין זה הכנה, וכן לגלול ס”ת לצורך הקריאה של מחר כתב במ”ב שם דאסור.

    לענין בישול המאכל בבין השמשות עצמו- כתב הגרע”א בנדרים ס”ט: דצריך להיות אסור דלמא בשעת בישול הוי יום ומיד אח”כ לילה ואין לומר דהוי ס”ס דלמא עדיין יום ואת”ל לילה דלמא בשעה שבישל גם היה לילה דמ”מ הוי ס”ס בדבר שיש לו מתירים דאפשר לבשל בלילה ואסור, וממילא ה”ה נר אסור להדליק בבה”ש, אך סיים דהפוסקים היו צריכים להשמיענו דבר זה, וצ”ע.

    אבל באליה זוטא (תפ”ח סק”ב) התיר להדליק נר בבה”ש, וכ”מ מהמ”ב תקי”ד ס”ק ל”ג, וכן דעת החזו”א (ארחות רבינו ח”ב עמ’ ק”ד) שמותר כיון שההנאה מהאור מגיעה מיד.

    אבל הגרשז”א (יו”ט שני כהלכתו פ”א הערה כ”א) החמיר בהדלקת הנר בבה”ש דהוי איסור דאורייתא והיקל במלאכה דרבנן וכן הביא שם מהגריש”א זצ”ל.

    לענין שימוש בפתילה ביו”ט שני כתב הרמ”א בסו”ס תק”א שמותר להשתמש בהם, אבל המ”ב שם כתב דלכתחילה טוב ונכון לצאת ידי הכל ולהכין מבעוד יום פתילות חדשות או להדליק מהצד השני.

    לענין טלטול שיירי הנר, ראה בארחות שבת פי”ט סעיף ר”ח שמביא מהגרש”ז אוירבך והגרי”ש אלישיב זצ”ל להתיר בכל השאריות הנ”ל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל