לתרומות לחץ כאן

כיסוי ראש לאישה שקידושיה היו קידושי טעות

שאלה:

אשה שנישאה לאדם (שהוא עיוור) שהתברר שגם אין לו כח גברא, וגם סובל מבעיות נוספות, ולא נתן לה לגעת בו כלל, אפילו תמיכה לעבור כביש. וכן לא התקרב אליה כלל וכעבור מספר חודשים התגרשו, (ולא נגעה בו אפילו באצבע קטנה). שניהם מודים בכך (עברה ניתוח להורדת הבתולים בצמוד להוראה של רב בגלל בעייה מסויימת).
האם לאחר הגירושין יכולה להוריד את כיסוי הראש?

תשובה:

שלום רב,

במקרה שיש מקח טעות גמור, מעיקר הדין היא יכולה להסיר את הכיסוי ראש. אולם ודאי שיש דת יהודית בכך שלא תסיר את כיסוי הראש בדיוק כמו באלמנה שהרי גם אלמנה מותרת לכולם ובכל זאת מכסה את ראשה. ראה בשו"ת אגרות משה אבה"ע ח"א סי' נז שבשעת דחק גדול התיר לאלמנה להסיר את כיסוי הראש, אולם כלל לא בטוח שכאן בארץ היום הוא גם היה מקל משום שכולם נוהגות כך היום. א"כ גם בקידוש טעות המצב לא טוב יותר.

בנוסף, כדאי לשים לב שעם כל הקיצוניות בתיאור בשאלה לא ברור שיש כאן מקח טעות, ובודאי לא באופן ודאי. כלומר, בנושא של מקח טעות היסוד הוא שהמום צריך להיות לפני הנישואין, שהיא לא ידעה על המום, ושהיא לא מחלה עליו כאשר נודע לה. כלומר, מלבד העובדה שברור שיש כאן מום גדול, אני לא בטוח ששאר התאנים התקיימו במקרה זה. אני כמובן רק מעיר משום שאין לי כל פרטים נוספים.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. אינני מבין היכן חסר נתונים למקח טעות הרי לאדם שאין כח גברא לא היתה מתקרבת וודאי!
    לא מחלה שהרי התגרשה עם הבנת הנתונים
    לא ידעה על המום שכן לא קילקלה לפני נישואיה…
    המום היה לפני הנישואין שכן לא עבר תאונה או כריתת וריד השופכה או אשכיו וכד' אז ברור שכך היה לפני חתונתו ובשל המנהג שמנהיגים המחמירים ללא בירור ההלכה גרידא נשארות המסכנות הללו כאבן שאין לה הופכין
    מדוע , גם כך המדינה מקשה ומאריכה את תקופת עגינותן ע"י חוקים של המחוקק וגורמת להן לוותר על כתובתן לחצאין לשליש ולרביע ולגמרי ולפעמים עוד האשמים בגירושין תובעים פיצוי עד ששמעתי שהורי בעל מום דרשו בעבור בנם פיצוי של 50.000 שח בעבור הגט ורק עם שיתוף החוק הצליחו להביאו לאחר זמן רב ועינוי הדין לדיון ואז קצה נפש הכלה ושילמה מעצמה את הסכום שיואיל להתירה מהקשר המתועב.
    מה דין כלות אלו
    הגט נצרך מספק -שלא יהיו ממזרים-הוא גם ללא ברכה בשם ה'- אז מחמירים
    אך כיסוי ראש לפנויה הוא מדרבנן, נישואין אלו הם לא נתפסו כדאורייתא לא "דעת" השקרן ולא הסכמה מראש של המרומה ולא בעילה כדת-
    תרי דרבנן לקולא אך פה יש תלת וארבע דרבנן וחומרא של חוסר עיון מספק לעניות דעתי

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל