השמירה על כבוד המחנכים כלי חיוני לחינוך הילדים

שאלה:

שלום רב,
מצרפת לרב העתק של מה ששלחתי להנהלת תיכון ??? היום בעקבות מה שעשו לבת שלי ואשמח לקבל את תגובת הרב בנדון:
אני מתנצלת מראש על סגנון המכתב – אני בסערת רגשות כרגע ומה שיוצא לי זה מהלב:
אני מודיעה לכן שאני לא מתכוונת לעבור בשתיקה על הסיפור שעשיתן לבת שלי היום בבית הספר.
פשוט שערורייה.
וכמו שאתן עשיתם מזה סיפור היום, אני אעשה מזה סיפור הלאה.
וכן, ??? נשארת בבית עד להודעה החדשה. מהסיבה שנעמדה להתפלל תפילת שמונה עשרה 5 דקות לפני שהמורה אמרה.
פשוט בושה למורה שחושבת שמתפללים בשבילה, ולמנהלת שנסחפת ובמקום לעצור דברים טפלים כאלו, שולחת הביתה תלמידה מצטיינת אחרי שהייתה יום שלם בחוץ.
וכשביקשתי לדבר עם המנהלת בנושא בשעה 9:55 קיבלתי תשובה מהמזכירה בשעה 12:55 ש?? מושעת מביה"ס עד שההורים יגיעו. ועל מה? על תפילה? האם נשמע הגיוני הדבר? והאם מותר להשעות על דבר כזה ?
הכל נברר ונבדוק אצל הגורמים הרלוונטיים…
מה שבטוח, בצורה כזו לא תושג המטרה אלא להפך… וחבל מאוד!
המכתב הזה עובר הלאה למשרד החינוך.
בהצלחה לכולם.

אשמח לשמוע דעת תורה בנושא שלשמו פניתי.

תשובה:

אני רואה שאת בסערת רגשות של ממש וזה טבעי. לא ממש הבנתי מה קרה, אבל אני יכול לייעץ לך קצת, בתור אב לילדים ובעל למורה בבית יעקב. הורים לא תמיד רואים את כל המכלול! אינני יודע מה היה, אבל לא תמיד מה שהילדה מספרת זו האמת האבסולוטית, לפעמים זה חלק ממערכת שלמה של התנהגות בכיתה, ציות למורים וכו', לא תמיד הסיפור כזה נקודתי ובודד. גם אותו סיפור עצמו יכול להתפרש בהרבה מאוד אופנים, לא הרי ילדה שנעמדה להתפלל בלי לשים לב וכו', כהרי ילדה שהמורה אמרה לה שלא תעשה זאת, והיא עשתה למשל פרצוף ונעמדה. ובודאי גם לא דומה לילדה שלאחר התפילה המורה קראה לה ושאלה אותה למה עשית זאת והיא התנצלה וכדומה, לילדה שאמרה "דוקא עשיתי כי כך מתחשק לי"… כדאי לדבר בכבוד לגורמי ההוראה, ולשמוע מה יש להם לומר, הם בסך הכל רוצים את טובת הילדים!

והדבר הכי חשוב שאני רוצה לומר לך, והענין הזה בדוק ומנוסה חד משמעי!!!!

ילד ששומע בבית ביקורת על המורים בבית הספר יגדל ילד חצוף, לא יצליח במוסדות החינוך, ולא יקבל מרות. ילד כזה יתקשה גם בחיים במקומות העבודה ועוד, וגם במסגרת הביתית.

ילד חייב לשמוע בבית רק דברים טובים על המורים ועל בית הספר, ואם ההורים חושבים שיש בעיה, אזי, אפשר לומר לילד: יכול להיות שהמורה טעתה, המורה רוצה בטובתך ואני בטוח שנוכל ללבן איתה את הדברים והיא תשמח לשמוע שהיא לא הבינה נכון. ואז לאחר שהילד הולך לישון, מרימים טלפון למורה ומדברים בצורה מכובדת, ואפילו אם נעשה עוול שמצריך מאבק [נדיר מאוד מאוד!], שהילד לא ידע מזה! הילד חייב לחשוב שהמורה הוא אדם טוב בעל סמכות שחובה לכבדה.

רק בדרך הזו תגדלו בעז"ה ילדים מחונכים, מכבדים, עדינים ומנומסים!

בהצלחה רבה ורוב נחת!