שאלה:
בס"ד
שלום לכבוד הרב
אם אדם מוציא שבת כפי דעת רבנו תם.הבעיה היא שהוא מתארח אצל בני משפחתו שהם לא עושים כשיטה זאת.
האם מותר לו לעשות איתם הבדלה כפי שמנם והוא עצמו לא יעשה מלאכה עד סוף זמן רבנו תם?
או שמא ההבדלה עצמה צריכה להיות אחר זמן רבנו תם?
תודה
תשובה:
שלום רב,
עדיף לעשות הבדלה לאחר צאת השבת של ר”ת. אולם בדיעבד הוא יכול לצאת ידי חובת הבדלה גם אם שמע לפני צאת השבת לפי זמן ר”ת וכן להתפלל ערבית של חול עם הזכרת אתה חוננתנו.
מקורות:
מצאנו בברכות (כז,ב) רב יאשיה התפלל של מוצאי שבת בשבת. כלומר, הוא התפלל ערבית לפני צאת השבת. והכוונה היא כולל הבדלה בתפילה, שהרי בהמשך הגמ’ שואלת, האם הוא הבדיל גם על הכוס או לא. וכתבו שם התוס’ (דה צלי): “צלי של מוצאי שבת וכו’ – יש לומר דהכא מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול תינוק ולא יהיה לו יין להבדלה אם לא יקדים דודאי צריך להוסיף מחול על הקדש דאורייתא אבל בחנם לא ופשיטא שלא היו ממהרים להבדיל ולהתפלל של מוצאי שבת בשבת דגם במלאכה אסור עם חשיכה”. כלומר, ודאי שלכתחילה אסור היה לו להתפלל כך, שהרי בכך הוא מפסיד תוספת שבת. ואם כך, מבואר בדברי התוס’ שלא ניתן להתפלל ערבית עם המבדיל, ולהתנות שהוא מתכוון להאריך את השבת, שאם כן בודאי היה מתנה כך. [עי’ תשובות והנהגות ח”ה עמוד רפח].
אולם סיבה זו לא הובאה להלכה, בשו”ע (סי’ רצג) הביא כי אם הוא אנוס יכול להתפלל מעריב של מוצאי שבת בשבת. וכתב במשנה ברורה (ס”ק ט’): “ומ”מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו”ש ואף דבע”ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא”כ במו”ש”. כלומר, סיבה זו של תוספת שבת במוצש”ק לא הובאה להלכה. ואם כך, כנראה שאם עדיין אינו עושה מלאכה ברגעים המועטים לאחר צאת הכוכבים, עדיין קיים תוספת שבת למרות שהתפלל כבר.
אמנם בשו”ת דברי יציב (ח”א סי’ קלד) כתב שהנוהגים כר”ת לא יתפללו ערבית מוקדם גם אם לא יהיה להם מנין מאוחר יותר. אבל נראה שזה בגלל שכידוע דעתו היתה כר”ת לגמרי. אבל היום בדרך כלל הנוהגים להחמיר כר”ת בדאורייתא אינו אלא משום חומרא. וראה בשולחן שלמה (סק”ב) שהובא בשם הגרש”ז אוירבך שאם אין לו אפשרות לעשות הבדלה מאוחר יותר, יכול לשמוע הבדלה ממישהו אחר.
