שאלה:
קראתי על הבעייתיות שבצער בע"ח, ושאדם שיש לו בע"ח ברשותו צריך להיזהר בזה. וכמדומני גם החיד"א סיפר סיפור על אחד שציער בע"ח במידה מסוימת ולמה זה גרם וכו'.
אם אני אצל אדם מסוים שנוסע לחופשה ואני צריך לטפל בכל ענייני הבית- בילדים, גינה וכו', וגם להאכיל את הבע"ח.
1)אם נגרם להם צער בע"ח באותם הימים שבעל הבית איננו עקב זה שאני לא מומחה לטיפול בהם רק ישים להם אוכל, זה נחשב עוון שלי?
2)האם גם אני חייב קודם לתת מזון להם לפני שאנו אוכלים?
3)א.) אם יש 2 בנים או 3 בנים וילדה אחת שלהם. הילדה כבת 7. האם שייך דיני ייחוד? (ההורים נוסעים לחופש). מה שכן- הילדים יהיו באזור, אם לא בבית, אז בבתים של חברים, השאלה אם במקרה כזה חלים דיני ייחוד?
ב)אם האחים שלה בבית אז כבר לא חלים איתה ואיתי דיני ייחוד נכון?
4)אם נשבר / נהרס לי משהו – מה דיני- שומר חינם/שכר וכו'?
הם רוצים לתת כסף, אך לא אקח, מניח שיתנו מתנה.
תשובה:
שלום וברכה
- אתה תעשה מה שמוטל עליך ואתה יודע וזה מצויין, מה שלא בידיעתך ובשליטתך לא מוטל עליך.
- לכאורה יש להוכיח שכל אדם שמוטל עליו להאכיל את הבהמות בכלל דין זה שאסור לו להקדים את אכילתו, שכן מקור דין זה הוא מאליעזר עבד אברהם שדאג להשקיית הגמלים לפני ששתה בעצמו, כך מובא במגן אברהם סי' קסז ס"ק יח, ומן הסתם לא היו הגמלים שלו אלא של אדונו אברהם…
- אם הילדים שלהם בבית או עומדים להכנס כל רגע, אין איסור ייחוד. אבל אם אתה יודע שלא עשויים לבוא זו כבר בעיה.
- זו שאלה מורכבת לענות עליה מבחינה כללית כל כך, אם יקרה משהו תשאל.
בהצלחה רבה!
