המושג תרעומת המזכר בשכירות פועלים

שאלה:

שלום וברכה, אני לומד כעת פרק השוכר את האומנין ואני נתקל בדיון האם יש לנתבע תרעומת או אין, ואני מתקשה להבין מה זה אומר הדבר הזה תרעומת, האם הגמ' ממליצה לאדם להיות עצבני ולכעוס? מה בדיוק ההגדרה של תרעומת? הרי אין לנתבע מה לעשות עם התרעומת הזה אין לזה שום השלכה, שהרי לא יתכן שבגלל זה מותר לו לנקום או ליטור? ככל שאני מהפך בעניין אני יותר מתקשה מה ההגדרה של תרעומת ומה זה מועיל, תודה מראש על התשובות המדוייקות והמועילות שלכם.

תשובה:

שלום וברכה,

המשנה באה לומר שאין המבטל חייב תשלום ממון, ואפילו אין לו חיוב לצאת ידי שמים. אלא שהנפגע יש לו תרעומת על חברו שחזר מדיבורו. הגאון הרב יצחק בלאזר (בספר נתיבות אור) מבאר שאסור שיהיה בליבו של אדם תרעומת או קפידא על חברו ללא סיבה. והמשנה מלמדת אותנו שכאן הנפגע יכול לשמור טינא על חברו, עד שחברו יפייסו, כמבואר בגמרא יומא פז, א. ברש"י דף נב, ב מבואר שחסיד לא יעשה מעשים שיהיה תרעומת עליו.

בהצלחה.