שאלה:
ראובן תבע את שמעון לערכאות .שמעון ביקש לדון בבית דין צדק אולם ראובן סירב והמשיך את התביעה בערכאות ושם הפסיד. ראובן הגיש ערעור ושוב הפסיד. תהליך הנמשך 5 שנים. כעת ראובן הלך ותבע את שמעון בבית דין צדק בעיר אחרת באמתלא שהתביעה הוא על דברים חדשים .לשמעון יש ראיות ברורות שהטענות כבר נטענו בבית משפט וכל מטרתו של ראובן ששמעון יחתום על שטר בוררות ולהשתמש בו באם בית דין צדק יציע פשרה. לשמעון ברור וגם יכול להוכיח שאין כאן תביעה חדשה רק להפוך את הכרעת בית המשפט. האם שמעון לרשאי לא לבוא להתדיין בבית דין צדק כמ"ש כתב הרמ"א בסי' כו אין נזקקין לו. שמעון חושש למלכודת ולא רוצה בשום אופן להגיע .האם נקרא סרבן או מזלזל בבית הדין.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
כאשר יש ויכוח אם התביעה היא על דברים חדשים או לא. מי שאמור להכריע בעניין הוא בית דין ולא שמעון. כך ששמעון חייב להופיע בפני בית דין, כאשר ישנה טענה שהתביעה על דברים חדשים. כמובן, ששמעון – כנתבע – יכול לבחור בבית דין שהוא נותן בו אימון, כרצונו.
אם שמעון חושש שמא ידון בית הדין בטענות שכבר נטענו בבית משפט וכדו', הוא רשאי לבקש להוסיף בהסכם הבוררות סעיף שהדיון הוא סביב תביעות חדשות שלא נידונו בבית משפט בלבד. לא נראה לי שבית הדין יתנגד לכך.
מקורות:
עיין רמ"א חו"מ סי' כו סעיף א בשם מהרי"ק ועיין בנתיבות שם סק"ב שעיקר הטעם הוא משום קנס. ואם כן מסתבר שדין זה נאמר לבית דין שלא ידונו בלבד ואינו הופך להיות זכותו של הנתבע שלא להופיע, גם אם הוא סובר שבית הדין טועה בדין זה. גם לפי הטעם שפסק דין הערכאות הופך להיות בדיעבד כפסק דין מחייב, מסתבר שכאשר יש ויכוח מהן השאלות שהוכרעו בערכאות, בית הדין הוא זה שאמור להכריע בשאלה.
