ייחוד מוקצה במחשבה

שאלה:

שלום לרבנים!
בעניין מוקצה:
1.האם "שניים שעשאוה" שהרי הוא בד"כ כדרבנן, האם נחשב כגדר 'שינוי' לעניין טלטול מוקצה?
2.תמיד כשמזכירים את ה"פסיק רישה" מביאים את דוגמת התרנגול. והרי לכאורה זה בעיה מעירה לגעת בא מצד מוקצה (לפני שדנים על עריפת ראשה….)
3.ייחוד מוקצה מחמת גופו כדוגמת אבן, האם מספיק במחשבה והאם צריך שזה יהא מולי בעת הכוונה או אף אפשר לייחד מה שלא נמצא כעת לידי?
יישר כח

תשובה:

שלום וברכה

  1. זה לא שינוי, טלטול מוקצה מותר רק כלאחר יד [ואף בזה החמיר החזון איש, אלא שהמשנה ברורה כידוע מיקל בזה וכך המנהג]. הגדר של שנים שעשו אינו מצד שינוי בדוקא אלא מצד שהמעשה אינו מתייחס לגמרי לכל אחד מהם.
  2. זו סתם דוגמא לתוצאה ודאית ואין הכוונה שזה בפועל נעשה בשבת…
  3. הראשונים נחלקו אם אפשר להכין חפץ לשימוש על ידי מחשבה גרידא, או שצריך שיעשה תיקון בגופו של החפץ כדי ליתן לו תורת כלי: דעת הרא”ש פ”ד סי’ ח’ וסי”ז סי’ ח’ שדי במחשבה גרידא, ודעת רמב”ן והר”ן בדף קכה קכו שצריך שיעשה תיקון בגופו של חפץ .

    לדעת הר”ן, גם אם השתמש בחפץ פעם אחת מבעוד יום הרי זה מועיל ליתן לו תורת כלי , אף אם לא עשה מעשה בגופו של החפץ.

    אמנם מחלוקת זו נאמרה רק בחפצים שנצרך לעשות בהם איזה תיקון בגוף הכלי כדי שיתאים לשימוש שהם נועדים לו, אבל בחפצים שלא נצרך בהם שום תיקון בגופם [כמו אבן לדלת] מודים גם הרמב”ן והר”ן שמועילה מחשבה להוציאם מתורת מוקצה.

    ולענין מעשה יש מבוכה בפסקי השו”ע בזה עיין שו”ע סי’ ש”ח ס”י שפסק לגבי כיסוי הכלים כרבי יוחנן שצריך תיקון בגופו של החפץ ובסכ”ב משמע לכאורה שנקט לעיקר שדי במחשבה וע”ע בשו”ע בסי’ שי”ג ס”א גבי פקק החלק שפסק כהרא”ש שדי במחשבה וע”ע במשנ”ב שם ס”ק מ”ה שדי במחשבה ולכן סתמנו למעלה כפסק הרמ”א והמשנ”ב בדין זה.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. 1.אזי באלו מקרים מועיל הדין "שנים שעשאוה"?(אשמח גם לדוג')
    2.למ"ד שבכדי להקצות חפץ מספיק במחשבה גרידא, האם צריך שהאבן תהיה מולי או אפשר אפילו לייחד אבן שנמצאת במקום אחר?

  2. זה נדון מאוד רחב באחרונים: במהרש"א בשבת צג א הוכיח שרש"י חזר בו מהביאור של שינוי ונקט שעיקר הטעם הוא משום שכל אחד נחשב רק כמסייע לחברו ולא כעושה בידים, ולכן זה גדרים אחרים שתלויים אם יכול או אינו יכול וכו', וע"ע חי' הגר"ח סי' יד, אולם יש רבים באחרונים שנקטו כדברי רש"י לעיל שם שנקט שהוא משום שינוי ראה אבני נזר יו"ד סי' שצג ס"ק י.

  3. תודה רבה!
    ולמ”ד שבכדי להקצות חפץ מספיק במחשבה גרידא, האם צריך שהאבן תהיה מולי או אפשר אפילו לייחד אבן שנמצאת במקום אחר?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל