שאלה:
השאלה שהתחדשה השנה; כהיום שיש תכנית קצבאות ילדים חסכון לכל ילד, והכספים שלהם מושקעים גם במניות של מקומות שמתעסקים עם חמץ בפסח, האם חייבים הילדים למכור חמץ אצל הרב (לחתום על ההרשאה) או שהאב ימכור (יחתום) בשבילם והרב ימכור עבורם מדין זכין. האם אין צורך לעורר על כך מע"ג העיתונים???
תשובה:
שלום רב,
כבר כתבו הפוסקים שאין בעיה להשקיע במניות של חברות שיש להם חמץ ראה בשו"ת מהרי"א הלוי סי' קכד. שכתב כמה טעמים. א. משום שלהלכה ישראל האחראי על חמצו של נכרי אינו עובר עליו מחמת אחריות זו אלא אם כן נמצא החמץ ברשות הישראל אולם אם קיבל עליו אחריות על חמצו של נכרי כאשר מונח הוא ברשות הנכרי אינו עובר (עי' מג"א סי' תמ סק"א). אף בנד"ד כשם שבעל המניות אינו נחשב כבעלים של החמץ שברשות החברה כך אינו נחשב בעלים של המקום בו מונח החמץ ונמצא שהחמץ אינו ברשותו ולכן אינו עובר על בל יראה ובל ימצא. בנוסף כתבו מאחר שאין לו זכות הצבעה אין בכך כל בעיה.
יחד עם זה בשטרי מכירת חמץ יש שכתבו שהם מוכרים לגבי גם את המניות אבל זה לא מעיקר הדין. לכן לגבי ילדים ודאי שאין צורך למכור עבורם. מה גם שלא ברור כלל אם מועיל מכירת חמץ מדין זכין. דנו בזה הפוסקים ואין כאן המקום להרחיב. יתרה מזו, מאחר שמעיקר הדין כאמור אין בעיה. א"כ ודאי שאין כאן זכות – זכיה עבור הקטן.
אמנם עי’ בשו”ת מנחת יצחק ח”ג סי’ א’ ובמנחת יצחק ח”ו סי’ כ”ו ובמועדים וזמנים ח”ג סי’ רס”ט שכתבו לאסור ולחלוק על דברי המתירים שלא למכור חמץ-מניות, וברור שישראל קדושים המחמירים בסרך של סרך באיסור חמץ החמור מאוד יעשו כל טצדקי להציל את בניהם מאיסור חמור זה ואף שלא לכל השיטות מועיל זכין מאדם ועוד מקטן עכ"פ לא נתנה תורה למלאכי השרת ויעשו כל שביכולתם להנצל. הייתי מעוניין לראות את תגובת הרב דוד שלמה שור בענין זה שפקיע שמיה בבירור ההלכה והמציאות המורכבת.
השאר תגובה