שאלה:
שלום.
רציתי לדעת עד כמה עלי לנקות תנור משומן שרוף, בהנחה שאיני הולך להשתמש בו כלל וכלל בפסח (יש לי אלטרנטיבות), אלא רק מצד בל יראה ובל ימצא. במשך השנה התעצלתי מלנקותו בשימוש השוטף ולכן הצטברו הרבה שומנים חומים ושחורים על דפנותיו ובתבניות ובחריצים. האם לא להשאיר שריד לכל זה בגלל חשש שאולי חלק מזה כן ראוי לאכילת כלב? או שאפשר להשאיר את השחור בלבד ולסמוך על הפגימה שביצע מסיר השומנים? או שאפילו מספיק רק לרסס מסיר שומנים בכל המקומות האלה
ולא לשפשף מה שלא ירד? האם לעשות לזה מכירת חמץ?
תודה.
תשובה:
שלום רב,
אתה יכול לרסס מסיר שומנים ומה שיורד בקלות ירד, ולמכור את התנור. אין חובה להתאמץ יתר על המידה. (מעיקר הדין ברור שאם אתה מוכר את התנור אין בעיה להשאירו כך).
במחילה, האם עלי ממש לכוון שאני מוכר את כל התנור, או שמא להתכוון ללכלוכים בלבד?
תודה.
אנחנו לא מוכרים את הכלים את החמת הבלוע או דבוק בהם.
התשובה לא מובנת
השואל אמר שאינו רוצה להשתמש בתנור בפסח, ממילא השיב לו הרב שאינו חייב להתאמץ הרבה, שימכור לגוי… מי שרוצה להכשיר תנור לפסח, יש בענין זה הרבה תשובות כאן באתר, ראה כאן.
http://din.org.il/?s=%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A8+%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97
זה בדיוק מה שאני מנסה להבין. את מה אני מוכר לגוי, את התנור כולו כולל החמץ, או רק את החמץ דבוק בו? זו השאלה ששאלתי בהמשך לשם הבהרה, ואז נעניתי "אנחנו לא מוכרים את הכלים את החמת הבלוע או דבוק בהם". מה אני אמור להבין מהמשפט הזה?
שלא את הכלי עצמו אלא רק מה שבלוע ודבוק בו… חוץ מהטעות הקלדה במילה חמץ מה לא מובן?
השאר תגובה