שאלה:
ניסוח שאלה : השאלה העקרונית אשר מעסיקה את דעתי כבר פעמים רבות היא , שלדעתי מטרת התפילה היא חיבור רוחני אל ה" באמצאות מילים אשר מפארות את קדושת ה ומזכירות לי את מטרת הבריאה ומיזמורים, אני יכולה להתחבר ולקשר את הנושא אל החיים שלי ואל הבעיות שלי והדבר גורם לי להתכוון יותר ובאמת להשיג את התכלית שלשמה התפילה נועדה , אך כאשר אני נתקלת בקטעים ארוכים במהלך התפילה שאני פחות מבינה את המילים ואת משמעותם ולא יכולה לשיר אותם בדרך מהנה שתגרום לי להתחבר( כמו הודו ואל נקמות ). הדבר גורם לי פחות להתכוון ולהעמיק בתפילה ופעמים רבות אפילו לא לקרוא את הקטעים דבר אשר הורס את כל כוונת התפילה והופך אותה במקום נקודת חיבור אל ה " אל משהו שגרתי יום יומי שאני חייבת לעשות , זוהי לא מהות שלשמה נועדה התפילה , ואם אמשיך בדרך זו הדבר רק ימשיך לפגוע בי ולגרום לי פחות להתחבר בתפילה , אז שאלתי בנושא היא למה אנו חייבים להמשיך לקרוא קטעים שאנו לא מרגישים אליהם חיבור ולהפך רק הורסים לנו את כוונת התפילה , לא מספיק שנקרא קטעים שאנו באמת יכולים להתכוון בהם וכך נמלא את חובת התפילה לא רק בתור חובה מהתורה אלא גם בתור תכלית להתקרבות אל ה"?
תשובה:
שלום וברכה
בנוסח התפילה ואופן סידורה יש הרבה מאוד סודות, אנשי כנסת הגדולה שחיברו לנו את התפילות יצקו בתוכן עומק והיקף עצום, לכן במקום להתחבר רק למה שעכשיו הכי מרגיש לנו, עלינו לדאוג שכל חלקי התפילה ירגישו לנו… ללמוד את ביאור התפילה, את המשמעויות, את הסיבות לכך שתיקנו לומר חלקים אלו בתפילה ובאותו מיקום מסויים וכו'. הייתי מציע לך לרכוש את הספר הארת התפילה של הרב ויסבלום, זה ספר מדהים שמסביר את כל התפילה קטע אחר קטע בצורה פשטנית מחד, ומאידך שנותנת פרספקטיבה על כל המהלך ולא סתם ביאורי מילים.
מומלץ מאוד!
