שאלה:
שלום להרב,
שאלה: גבי מי שמוצא אבידה של אדם חשוב ולהמוצא אין לפי כבודו להחזיר הדבר וגם להמאבד גנאי טפי להביא לו הדבר כיון שיתבייש טפי כיביאו לו הדבר, אולם נער או ילד יכול שלא ירגיש גנאי בדבר ויחשב שמצוה גדולה להביא זה לאדם חשוב וזה יכול לגרום לו בושה גדולה להחזיר דברים מאוד פרטיים, והוא הדין לכל דבר גנאי שלא שייך לומר שאם האדם היה מאבד את שלו היה לוקח ואז צריך להביא לחבירו כיון שהיה לוקח את שלו, כי דברים אלו נאמרו אלא בדבר שהאדם היה יכול לבוא לקחת את שלו ויש ענין של כבוד קצת וכיון שעל שלו חוזר לקחת אז חייב גם לעשות על של חבירו לדעת זו, וזה גם מחלוקת עד איפה שיש להביא הדבר כמו ששנו בב"מ מצא בשדה וכו'.
מ"מ דבר שבאקראי בעלמא בלית ליה ברירה הוא צריך לקחת לא נראה לומר שאם עושה בשלו שיחייב גם בשל חבירו ואין צריך לומר דבר שאף אדם לא יעשה ובצורך גדול עשה, אולם השאלה היא בכיוצא דומה לכגון למעלה כשמוצא דבר גנאי של חבירו ברחוב קרוב למקום חבירו ואין לו שום אופן לשים בשקית או כדומה אלא שאם לא יאבד הדבר יכול לבוא בושה לחבירו האם מותא לו לאבד חפץ חבירו מפני כבודו חבירו?
נראה שכן, והטעם מפני שדבר כזה גנאי או שאף אחד לא יקח בפומבי ממול הבריות נחשב כדבר שמיד שאבד לו כאחת מהדברים שיש להאדם יאוש אף אם שמו רשום בו ואף שיכול להיות סימנים שיכול לדעת של חפץ אבוד זה של פלוני היות שלא מסתבר שאדם נורמלי יחזיר ולכן מתייאש מיד כשנודע לו על זה.
מ"מ אשמח לשמוע חות דעת על זה על איזה טעם מותר לאדם לאבד חפץ חבירו כדי להצילו מבושה. ומה הגדרה של הדבר.
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום וברכה,
תמיד ניתן להחזיר בעקיפין – להניח ליד דלת ביתו או בתוך כיס של חליפה.
אם אין אפשרות להחזיר בהערמה וברור לכולם שהמאבד לא ירצה שיחזירו לו, אין זה יאוש, אלא הפקר, שמפקירו ממנו ולא רוצה שיביאו לו, ואין המוצא מתחייב בהשבה. אלא שבדרך כלל יש אפשרות למצוא דרך להחזיר.
בהצלחה.
