שאלה:
לכבוד הרבנים שליט"א
בגן ילדים חרדי (אמנם מעורב בנים בנות בלית ברירה קהל קטן במושב) שהוקם כלפני 20 שנה התברר שאחת מהסייעות הקבועות במהלך ה3 שנים האחרונות היא בעצם סובלת מחרדות ומכפיתיות יתר העובדת עם הילדים אחר הצהרים כמובן שהיא לא עשתה שום דבר רע לשום ילד והינה צדיקה אמיתית אבל עם כל זה היחס הקר שהיא משדרת לילדים בקושי מתייחסת אליהם וגם לא ממש מגלה אחריות עליהם אלא אם כן זה נוגע באופן כפייתי לדת כגון להקפיד בצורה יתרה שלא ישב חס ושלום ילד אוכל חלבי ליד בשרי או לדוגמא עם ילד מצא אגוז בחצר שככל הנראה הגיע ע"י עורבים ששמטוהו וילד קילף לאכול הוא מייד מעירה לילד שאסור לאכול את זה ושואלת אותו עם הוא עישר את האגוז (ילד בן 5) וגם לאחר מכן טורחת להתקשר להורי הילד "הפושע" באסיפת הורים בלבד כחלק משלל הנושאים שהועלו היה אותה סייעת ואחד ההורים טען שאינה מתאימה וכאשר נשאל מדוע אמר שהיא חרדתית והציג את הדברים בקצרה יש לציין שההורה טרם דיבר על הדמות שיבח את צידקותה אך טען שהיא ממש לא הדמות שמתאימה לגן ובעצם מלבד לנקות שם אין היא מועילה לילדים ואולי אפילו מזיקה בדרך הנ"ל האם ההורה עבר על לשון הרע במקרה הזה ובאם לא האם היה באמת חייב להציג את הדברים הנ"ל בדאגה אמיתית לעתיד ילדנו?
בתודה מראש תבורכו מפי עליון
תשובה:
שלום רב,
ההורה לא עבר על איסור לשון הרע. איסור לשון הרע נאמר במקרה שהוא מדבר בגנותו של חברו ללא תועלת. בסיטואציה האמורה, זה חלק מתפקידו של ההורה לומר את אשר בליבו לתועלת ילדי הגן, לצורך כך נועדה אסיפת ההורים. ואני בטוח שהוא לא אמר את הדברים כמגנה את הסייעת, אלא כבקורת בונה לטובת ילדי הגן. אולם חייבים לשקול את הדברים מול המציאות היטב כדי שלא להזיק לסייעת באופן שלא מגיע לה.
