שאלה:
נשאלנו אודות אשה נשואה שחברתה ביקשה ממנה הלואה
שאלה את בעלה אם להלוותה והבעל אמר שלא ילונה כי היא לא תשלם
היא עברה ע"ד בעלה והלתה לה
ואכן, כדברי בעלה כן הוה שכבר עברו ג' חודשים וחברתה לא משלמת (מעיקרא התחייבה לשלם מידי חודש בחדשו), והנה האשה המלוה סיפרה לבעלה את מה שאירע
ובעלה אמר לה שצריכה לגבות בכל אופן שיהיה והוא לא מוותר
וכעת השאלה היא כך
הבעל נותן לה מידי שבוע סכום לצורך הוצאות הבית
ואם נותר מזה כסף, יכולה לחסוך אותו לעצמה
האם היא יכולה לחסוך, ומידי חודש לתת לבעל מהחיסכון כאילו אותה אשה שילמה??
שורש השאלה, אם החיסכון באמת הוא של האשה
ואת"ל שכן, אפשר שבנ"ד חמיר, דבדרך כלל הבעל מסכים שהאשה תחסוך, אבל בנ"ד הוא לא רוצה שאשתו תספוג את ההפסד, אלא רוצה שהאשה שלותה תשלם לכן לא מסכים לחיסכון זה
והכי מסתברא לן, אבל חוששני שמחמת חוסר ידיעה באה"ע הנני טועה
בהוקרה
תשובה:
שלום וברכה
למעשה כאשר הבעל נותן לה לצורכי הבית כסף מידי שבוע אינו מתכוון שזה יהיה שלה לעשות בזה ככל העולה על רוחה, אלא כוונתו שתקנה עם זה דברים לצורכי כל בני הבית וגם לעצמה. אבל אין כוונתו שהיא תעשה עם הכסף דברים אחרים לחלוטין. לכן, זה בעיה שהיא תקח חלק מהכסף לצורך החזרת החוב, שהבעל מאד מקפיד על זה וכל כוונתו הוא שהיא תלחץ על חברתה להשיב את הכסף.
