שואל שלא מדעת וסבור שהוא של אחר

שאלה:

שלום רב
ראובן השתמש שלא ברשות בחפץ של יהודה שימוש שאינו מחסרו, לאחר השימוש החזירו למקום קרוב להיכן שלקח ממנו.
לאחר מכן לקח שמעון חפץ זה ועשה בו שימוש כנ"ל, והחזירו, ואח"כ לקח לוי החפץ, ובשעה שהשתמש בו, נאנס תחת ידו.
כשנשאל יהודה אם מרשה לאחרים להשתמש בחפץ זה, ענה שאינו מרשה, אומנם אם מישהו כבר השתמש, ימחל לו ולא יתבע אותו לשלם לו כל עוד החפץ תקין.
כשנשאל לוי על מעשהו, ענה שסבר שהחפץ הוא של זבולון, שיש לו חפץ זהה, והוא מרשה למי שרוצה להשתמש בו ללא בקשת רשות.
מה הדין?

תשובה:

שלום וברכה,

ראובן ושמעון פטורים [למרות שעשו שלא כדין], כיון שהשיבו את החפץ למקום ממנו לקחו.

לוי שטעה וחשב שהחפץ של זבולון, אכן לא יקרא גזלן, אבל שואל ודאי נקרא – כיון שהשתמש, על כן חייב לשלם לבעלים – יהודה.

בהצלחה.

מקורות:

ראה קצות ריש סימן כה שכתב שאין חיוב לגזלן בשוגג. וראה עוד מחנ"א הלכות גזילה ס"ז שאם טעה וחשב שהוא שלו ונמצא שהוא של חברו, אינו נעשה גזלן. אמנם במקרה הנ"ל יודע שהוא שואל לכל הפחות ודין שואל לא נפקע ממנו, ולכן אם נאנס חייב לשלם ליהודה.