לתרומות לחץ כאן

שואל שלא מדעת וסבור שהוא של אחר

שאלה:

שלום רב
ראובן השתמש שלא ברשות בחפץ של יהודה שימוש שאינו מחסרו, לאחר השימוש החזירו למקום קרוב להיכן שלקח ממנו.
לאחר מכן לקח שמעון חפץ זה ועשה בו שימוש כנ"ל, והחזירו, ואח"כ לקח לוי החפץ, ובשעה שהשתמש בו, נאנס תחת ידו.
כשנשאל יהודה אם מרשה לאחרים להשתמש בחפץ זה, ענה שאינו מרשה, אומנם אם מישהו כבר השתמש, ימחל לו ולא יתבע אותו לשלם לו כל עוד החפץ תקין.
כשנשאל לוי על מעשהו, ענה שסבר שהחפץ הוא של זבולון, שיש לו חפץ זהה, והוא מרשה למי שרוצה להשתמש בו ללא בקשת רשות.
מה הדין?

תשובה:

שלום וברכה,

ראובן ושמעון פטורים [למרות שעשו שלא כדין], כיון שהשיבו את החפץ למקום ממנו לקחו.

לוי שטעה וחשב שהחפץ של זבולון, אכן לא יקרא גזלן, אבל שואל ודאי נקרא – כיון שהשתמש, על כן חייב לשלם לבעלים – יהודה.

בהצלחה.

מקורות:

ראה קצות ריש סימן כה שכתב שאין חיוב לגזלן בשוגג. וראה עוד מחנ"א הלכות גזילה ס"ז שאם טעה וחשב שהוא שלו ונמצא שהוא של חברו, אינו נעשה גזלן. אמנם במקרה הנ"ל יודע שהוא שואל לכל הפחות ודין שואל לא נפקע ממנו, ולכן אם נאנס חייב לשלם ליהודה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. א. האם ראובן ושמעון פטורים גם אם המקום שממנו לקחו ואליו החזירו אינו משתמר כל כך?
    כגון שהחפץ היה מונח על שולחן בכיתת לימוד בבית ספר, או על מתלה של מעילים בבית כנסת וכיוצא בזה.

    ב. מה הדין אם הנזק נעשה מאיליו בדרך השימוש הרגילה של החפץ. למרות שלא נגרם ממש מחמת השימוש. האם יתקרא "מתה מחמת מלאכה"?

  2. א. שואל שלקח ממקום שאינו משתמר והחזיר למקום בו לקח, יש לדון האם נחשב להשבה. ובמקרה הנ"ל שהבעלים מחלו למפרע נחשב השבה.
    ב. אם מתה בעת השימוש שלא מחמת השימוש ממש, חייב השואל. פטור שול במתה מחמת מלאכה נאמר דוקא שהמלאכה עצמה הביאה את הקלקול.
    בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל