שאלה:
שלום כבוד הרב
בסוף סימן רחצ ישנה הלכה שאם הנר של הבדלה נמצא במקום של ספק גויים ספק לא אפשר לברך עליו, מדוע לא נאמר כאן את הכלל שקבוע כמחצה על מחצה דמי וספקו לאיסור ולא נברך עליו?
תודה לרב
תשובה:
שלום רב,
כתוב שם בשו"ע (סעי' ז'): "היה הולך חוץ לכרך וראה אור אם רובן א"י אין מברכים עליו, ואם רובן ישראל או אפילו מחצה על מחצה מברכין עליו". כלומר, כאשר יש מחצה על מחצה מברכים עליו. והסיבה היא משום שאפילו אם זה של אינו יהודי עדיין יכול להיות שהוא הדליק את זה במוצאי שבת, וא"כ המיעוט הזה שמדליקים במוצ"ש מצטרף למחצה על מחצה וממילא ניתן לברך. לכן את שאלתך לא כ"כ הבנתי אם כוונתך לשאול להיפך, מדוע במקרה שיש רוב גויים, לא נאמר כנ"ל, שיש מחצה על מחצה מצד דין קבוע, וממילא נוכל לברך כפי שנפסק בסיפא של הסעיף. לענ"ד לא שייך כאן לומר קבוע משום שהוא אינו יודע האם זה קבוע או פירש. כלומר, הספק הוא לא על הנר אלא על המדליק, האם הוא קבוע או שהוא פירש מחוץ לביתו. וא"כ כאשר יש לנו ספק קבוע ספק פירש זה עצמו רוב צדדים כצד הרוב כפי שכתבו הרשב"א והריטב"א בקידושין עג,א.
