שאלה:
שלום לרב
אשה שהתעוררה בבוקר מאוחר נטלה ידים וברכה על נטילת ידים של שחרית ופתאום הבינה שהמשפחה אוכלת צהרים עם לחם- האם הנטילה עלתה גם לארוחת צהרים?
תשובה:
שלום וברכה
כיון שלא כיוונה ליטול בשביל הלחם הנטילה אינה עולה לה. לא גרע מהיסח הדעת.
אני מבין שבכל מקרה השאלה לא היתה למעשה אבל היא מעידה על חסרון ידיעה מסויים. אשה חייבת בתפילת שחרית, ראה משנה ברורה בסי' קו. למנהג בני אשכנז היא חייבת בשתי תפילות ביום, אולם גם לאלו המקילים, יש לה לברך ברכות השחר בצורה מסודרת לפני האכילה. יהודי לא קם מהמיטה ישר לארוחת צהריים, עושים משהו קודם…
ערב טוב.
בס"ד
לא מובן לי: הסח הדעת פוסל מחשש שמא נגע במקומות המטונפים, כאן מדובר שידוע לה שלא נגעה, אלא שלא היתה כוונה לנטילה לאכילת פת, ונחלקו בזה הרא"ה והרשב"א, ולהלכה חוזר ונוטל בלי ברכה
בית יוסף אורח חיים סימן קנח :
כתב האגור (סי' רז) בשם שבלי הלקט (סי' קלה) נראה בעיני שאם נטל ידיו ולא היה בדעתו לסעוד ואחר כך נמלך מיד לסעוד צריך נטילה אחרת .
בס"ד
לא הבנתי כוונתם, הרי כתבתי שיש בדבר מחלוקת,
והרשב"א סובר שנטילה לאכילת פת צריכה כוונה (ורק לנגיעה, שלא יטמא, א"צ כוונה)
והשיבולי הלקט בשם אחיו בנימין, ג"כ סובר שנטילה לחולין צריכה כוונה (אך מחלק בסוגיא, בין טבילה – שא"צ כוונה, לנטילה – שצריכה כוונה, ולא כחילוק הרשב"א). וכיוון לזה בים של שלמה
הב"י מסכם, שמדברי רוב הפוסקים, שלא כתבו שצריך לכוון בנטילה, נראה שהם סוברים שאין צורך בכוונה, אך כיוון שאינם כותבים בפירוש שאין צורך לכוון – יש להחמיר כדעת הרשב"א, שצריך כוונה בנטילת ידיים לאכילה.
וכן פסק בשלחן ערוך קנ"ט סי"ג שלכתחילה צריך כוונה שלכתחילה צריכים לכוון לנטילה המכשרת לאכילה
ומבואר מכל זה שחוזר ונוטל בלי ברכה. וכן מבואר ברמ"א ומ"ב קנח ס"ק לב (ובבה"ל קנ"ט סי"ג מציע לטמא ידיו ולברך)
השאר תגובה