שאלה:
ראיתי הלכה, ובין היתר כתוב בה, כשיוצאים מבית הכסא צריך ליטול ידיים. ואם לא נוטלים- אז אם תלמיד חכם משכח תלמודו, ואם לא תלמיד חכם יוצא מדעתו וכו'.
אם המדובר בחדר שירותים. בתוך החדר עצמו- יש כמה תאי שירותים עם דלת לכל תא, ומחוץ לתאים יש כיור לשטיפת ידיים.
הבעיה- ליד הכיורים יש, חוץ מכבודכם, משתנות(מ' בפתח, ת' בצרה).המשתנות האלו חשופות. ללא דלת וכד'.
חוץ מהכיור הזה אין עוד כיורים בבניין, צריך ללכת לבניין אחר. אם רוצים כיור מחוץ לחדר לגמרי.
האם הכיור הזה הוא גם בכלל שלא נוטל ידיים אחרי כניסה לשירותים? כי למרות שנוטל ידיו, הרי ליד הכיור יש משתנות, ונמצא שזה עדיין חדר שירותים.
תשובה:
שלום רב
לכתחילה נוטלים ידים בחוץ, במקום שאי אפשר יש להקל ליטול ידים בפנים ואז כדאי לנגב בחוץ. באופן זה גמר הנטילה שהיא הניגוב נעשה בחוץ וזה בסדר.
מקורות:
ומותר גם ליטול ככה ידיים לפני הארוחה ללחם?(בדיעבד)
כשאין אפשרות אחרת מותר.
ומבחינת מה שכתוב אם תלמיד חכם הוא משכח תלמודו ואם לאו וכו'- אין לחוש?
יש להקל כנ"ל.
ואם יש מחיצה מסוימת בין הכיור, לעמדת-הצרכים-קטנים, (נגיד רוחב ד' טפחים, וגובה עשרה, או קומת אדם) , האם די בכך כדי ליטול לכתחילה? תודה.
לא מספיק, צריך גם צורת הפתח.
א. אבל מחיצה לא יותר חזקה מצורת הפתח בכל מקום?
ב. האם המשתנות דינן כבית הכיסא לעניין זה אף שעושים בהן רק צרכים קטנים?
1. כאן המחיצה היא חלקית ולא על כל החדר, במקרה הזה צריך לא רק לחצוץ בין האדם למה שמאחוריו אלא שלא יהיה באותו חדר ולא די בזה.
2. כאשר הן מטונפות זה כמו בית הכסא, במקומות ציבוריים זה מלוכלך.
צורת הפתח לבד גם מספיקה?
כשיש שם צורת הפתח ניכרת, אין כל בעיה, ראה שו”ת ויען יוסף או”ח סי’ רא, על פי דברי החכמת שלמה או”ח סי’ שסג ושאר אחרונים שם.
תודה
לא מצאתי בויען יוסף שם (בסי' ר מזכיר את דברי החכמת שלמה לענין צו"ה, אבל בנידון אחר אם אילן או בית באמצע הפתח מבטלים את צורת הפתח).
אכן אינני מוצא כרגע ומכל מקם באור לציון פרק א סעי' ט נקט בפשיטות שצורת הפתח מועילה לזה.
השאר תגובה