שאלה:
בס"ד
בעל קורא, תוך כדי קריאה, הסתפק במילה שנראתה כמחולקת לשתי מילים, קצת רווח בין שתי אותיות באמצע המילה)
הוא ביקש מהגבאי להזמין סופר סת"מ שיקבע בעניין ובהתאם לצורך יתקן.
הדבר לא קרה, מקום הספק לא סומן, בינתיים מישהוא גלל את הספר למקום אחר,
עברה כשנה שלא קראו בספר, ועתה מבקשים לקרוא בו (מדובר בכתיבה מהודרת)
א. האם יש להעמיד את הספר על חזקתו ולקרוא בו.
ב. ואם כן, האם בעל הקורא שראה את הספר ומבחינתו נוצר ספק בחזקה, יכול גם לקרוא, עד שיגיעו בקריאה לאותו מקום ואולי ישימו לב לבעיה.
כמובן שיש קושי של הוצאה כספית בהגהה כוללת של הספר.
תשובה:
שלום וברכה
התייעצתי בנוגע לשאלתך זו עם הגאון רבי מנחם יהודה גרוס שליט"א ראש מכון לשכת הקודש, מתלמידיו של הגרי"ש אלישיב ומחשובי המגיהים בירושלים, והשיב כך:
כיון שהבעל קורא מסופק אם אכן התיבה היתה מחולקת, והוא אינו בקי בהל' סת"ם, והנסיון מורה שהשאלות המגיעות לגבי תיבה הנראית מחולקת או צמודה מידי, כמעט תמיד נובעות מחוסר נסיון, הספר אינו יוצא מחזקת כשרותו, וגם אותו בעל קורא רשאי לקרוא בו. אין זו סיבה מספקת לערוך הגהה לכל הספר, אף שאגב הגהת מחשב לספר תורה שלם עולה בס"ה כ700 ש"ח שזה אינו סכום מאוד גדול עבור בית כנסת. בפרט אגב יש להקל בזה לדבריו, אם חציה הראשון של התיבה הסתיים באותיות מנצפ"ך, שבאופן זה ברור לקורא שזו תיבה אחת, שאל"כ היו כותבים אותיות סופיות.
עוד יש לצרף לזה את שיטת הרמב"ם הידועה שניתן לברך גם על ס"ת פסול, ואף שבדרך כלל מצרפים שיטתו רק לענין שלא להוציא ס"ת שני ולא לקרוא בספר לכתחילה, מכל מקום יש בכך סיוע נוסף להנ"ל.
ערב טוב ומבורך.
