לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

ביטול כלי מהיכנו/בסיס לדבר האסור

שאלה:

למו"ר אשריכם על זיכוי הרבים,
והנה הספקנו בבית מדרשינו בעניין מוקצה:
א.לרבי שמעון שסובר שאין דין 'מיגו דאתקצאי' אזי לשיטתו אין חילוק בין ביטול כלי מהיכנו לבין בסיס לדבר האסור וממילא ברגע שמתבטל שם האיסור אזי מותר להינות מהחפץ אפילו בשבת עצמה?
ב. למ"ד יש דין 'בסיס לדבר האסור' גם בתוך השבת, אזי מה יהא החילוק בין זה לבין ביטול כלי מהיכנו?
ג.אם הרב יודע/מכיר ספר המבאר את סיבת האיסור בעניין 'ביטול כלי מהיכנו', כלומר למה חכמים אסרו מציאות זו?
בברכת התורה ולומדיה!

תשובה:

שלום וברכה

  1. אמת.
  2. שני חילוקים: א. מדובר בנושא שונה לגמרי, בבסיס לדבר האסור אנחנו רק מתייחסים לכך שהחפץ של ההיתר נעשה מוקצה ואסור לטלטלו, בביטול כלי מהיכנו אנחנו גם קובעים שהפיכת החפץ של ההיתר למוקצה אסורה בשבת, לחלק מהפוסקים משום סותר ולחלקם משום בונה,וראה רש"י שבת מב ב, קכח ב, ומג א, ספר טוב על הל' שבת הוא ספר ארחות שבת של הרבנים רבי שלום גלבר ורבי יצחק רובין. ב. הנפק"מ כאשר אינו נחשב בסיס [שכח וכו'] ראה מגן אברהם רסה ב שביטול כלי מהיכנו הוא גם באופנים שאינו נחשב בסיס לדבר האסור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל