שאלה:
לכבוד הדיינים שליט"א שלום רב,
שאלתי נוגעת למקרה בו הורים רוצים להוריש לבת במתנת בריא שעה לפני מיתה באמצעות צוואה, ובכדי שלא יהפכו הנכסים לנכסי מלוג כך שהפירות יהיו שייכים לבעל, רצונם להוסיף תנאי המובא באה"ע סימן פ"ה סעיף י"א "הרי המעות נתונים לך על מנת שתלבשי בהם או על מנת שתעשי מה שתרצי בלא רשות הבעל".
דומה שלפי שיטת הרבה ראשונים, התנאי דלעיל יש בו כדי לעקוף את ההלכה שיד אשה כיד בעלה, ולהפוך את המתנה למתנה מותנית, זאת אומרת שהבת תזכה במתנה אך ורק אם תשתמש בפועל בנכסים לצרכיה, וכל עוד שהיא לא תשתמש בהם אזי הנכסים יהיו שייכים עדיין למוריש או ליורשיו עפ"י דין.
עתא נשאלת השאלה היות ומושג זה של מתנה מותנית לכאורה אינו בר ביצוע לפי דיני המדינה שכן אם הדירה למשל תעבור בטאבו על שם הבת על פי הצוואה, קשה יהיה לטעון כי הרישום הינו רק כלפי חוץ והדירה עדיין של המוריש או של יורשיו על פי דין עד שתשתמש בדירה בפועל לפי התנאי, ואם כן האם הדירה שוב מהווה נכסי מלוג?
ואם כן האם יש פיתרון שלא להפוך את הבית לנכסי מלוג?
תודה רבה על חוות דעתכם!
בברכת הצלחה רבה וחנוכה שמח!
תשובה:
חודש טוב וחנוכה שמח,
קודם כל צריך לציין שיש הבדל אם הנוסח הוא על מנת שתתלבש בהם או שתאכל אותם אז לדעת הנתיבות משפט והמחנה אפרים (הובאו בשער המלך נדרים ז) המתנה לא שייכת לאשה לגמרי אבל בעל מנת שתעשה מה שתרצה (שזה מועיל רק לדעת הרמב"ם ולא לדעת הרא"ש הובא שם בב"י פה) דעתם שהיא זוכה לגמרי והשער המלך עצמו מסופק גם בזה עי"ש.
הרישום בטאבו לא מעלה ולא מוריד ולא הופך את המתנה למוחלטת במקרה שהיא לא כזו
