לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

הפשרת קרח בשבת

שאלה:

בס״ד,
האם מותר להרטיב נייר טואלט (ואם לא אפשר שיעשה בשינוי)בשבת בכדי לקנח בבית הכסא?

וכיצד יעשה ?

ועוד שאלה , קולה שהוצאתי מהמקפיא , וקפאה, האם מותר לי לשים את הבקבוק מתחת לזרם מים (פושרים מהברז) בכדי שיופשר יותר מהר?
והאם יש חילוק בין ספרדים לאשכנזים

תשובה:

שלום וברכה

חלילה, בודאי יש בזה איסור סוחט. אם יש צורך, ניתן פשוט לרחוץ את המקום במים ואחר כך לקנח בטישיו יבש, זה מותר.

אסור להפשיר קרח בידים בשבת, וגם אם הפשירה מעצמה נהגו שלא לשתות, אלא קרח בתוך מים ולא את הקרח עצמו שהופשר.

מקורות:

בגמרא בשבת נא ב אמרו, אין מרסקין את השלג ואת הברד בשבת אבל נותן הוא לתוך כוס וקערה ואינו חושש. ובטעם דין זה נחלקו ראשונים: רש”י שם כתב שהטעם הוא משום איסור מוליד, הרשב”א והר”ן כתבו שהדבר אסור גזירה משום סחיטת פירות, ואילו בס’ התרומה סי’ רלה כתב שהטעם הוא משום איסור נולד שהוא סניף בדין מוקצה. הנפק”מ במחלוקת זו היא בנידון האמור, לשני הפירושים הראשונים האיסור הוא דוקא לרסק בידים, ואילו לדעת ס’ התרומה האיסור הוא בעצם כך שנוצר כאן דבר חדש, ואף אם נעשה הדבר מעצמו אסור להשתמש בו בשבת, אלא אם כן הוא מעורב במשקה אחר.

להלכה פסק השו”ע בסי’ שיח סעי’ טז ובסי’ שכ סעי’ ט כדעת המקילים, והרמ”א הביא שיש מחמירים ונהגו להחמיר ובמקום הצורך יש לסמוך על המקילים. אמנם המשנה ברורה שם ס”ק קז הביא מדברי הגר”ז שהיקל בזה גם לדעת ס’ התרומה, וסבר שלא החמיר אלא בהנחה כנגד האש ולא בדבר הנעשה מאליו ממש, וכ”כ להלכה בשבט הלוי ח”ז סי’ מ, וראה שמירת שבת כהלכתה פרק י סעי’ ג בשם הגרש”ז אויערבך שהמחמיר תבוא עליו הברכה, כיון שמדובר בהפסד מועט. אא”כ יש לו צורך במים אלו דוקא.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. שלום רב וחנוכה שמח!
    האם אסור להרטיב מעט את הנייר טואלת כדי לקנח? לכאורה במעט מים אין חשש של שרייתו זהו כיבוסו בפרט שכאן לא נראה שיש חשש שמדובר בנייר ולא בבגד ולא בעור ואין חשש סחיטה במעט מים עכ"פ כשמקנח בנחת, וכמבואר בסימן ש"ב סעיף ט ברמא. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.

  2. כן כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סימן ע): "בדבר לשרות נייר במים לקנח את השלחן וכדומה.

    ולשרות נייר במים לקנח איזה דבר ומשליכים לאיבוד, פשוט שאין לאסור, דלא שייך מלבן בנייר ההולך לאיבוד, ואף אם הוא נייר שנשאר קיים נמי לא מתלבן במים אלא מתקלקל וכששורהו במים לא יחוש על הנייר להוציא המים ממנו, ועדיף מבגד העשוי לפרוס על החבית שמותר משום שאינו חושש לסחטו, ובנייר אף בכל נייר אינו חושש לסחטו וכ"ש כשהולך לאיבוד ע"י מים שאין לחוש שיסחוט. אך אולי דמי לספוג שצריך לבית אחיזה משום שגם במים הוא סחיטה דמפרק, דפשטות לשון הטור וש"ע הוא במים דלא כתוס' כתובות דף ו' שפירשו לענין שמן, ואף שברמב"ם פכ"ב משבת הט"ו שג"כ משמע שהוא במים מפורש שהוא משום מלבן שזה לא שייך בנייר, מ"מ בטור וש"ע משמע שהוא משום סחיטה דמפרק המים שבו דלא הזכירו מלבן, ואף שלא בכלי שהוא לאיבוד סברי שאסור מדרבנן דלא כהערוך אלא כהחולקים שהביא המחבר (סי' ש"כ) בסעיף י"ח, וסחיטה זו אפשר איכא גם בנייר. אבל מסתבר דבנייר אין להחשיב זה לסחיטה דלא נבלע בתוך הנייר ואף שעכ"פ יש לאסור מדרבנן דהא גם בשער שודאי לא נבלע אסור מדרבנן כדאיתא במ"מ פ"ט משבת הי"א, מ"מ כיון דאינו בתוך כלי וגם אין דרך לסחוט מים מנייר כלל לא לצורך המים ולא למלבן ואינו מתכוין לזה יש להתיר כדאיתא (סי' ש"כ) בסעיף י"ח שמתירין בתרתי לטיבותא, וה"נ איכא תרתי לטיבותא. וגם אפשר ליכא פ"ר בנייר שאין מחזיקין בחזקה אלא לפי מה שמזדמן שודאי אין לאסור בלא מתכוין לסחוט".

    ונראה שאין סוחט , ואם עושה בנחת .. וזה במקום בית הכסא שלא גזרו חכמים…

  3. אדרבה מסוף דבריו מבואר להדיא לאסור, לדעתי לא קראת בדקדוק!
    אני מעתיק:
    אף שעכ”פ יש לאסור מדרבנן דהא גם בשער שודאי לא נבלע אסור מדרבנן כדאיתא במ”מ פ”ט משבת הי”א, מ”מ כיון דאינו בתוך כלי וגם אין דרך לסחוט מים מנייר כלל לא לצורך המים ולא למלבן ואינו מתכוין לזה יש להתיר כדאיתא (סי’ ש”כ) בסעיף י”ח שמתירין בתרתי לטיבותא, וה”נ איכא תרתי לטיבותא. וגם אפשר ליכא פ”ר בנייר שאין מחזיקין בחזקה אלא לפי מה שמזדמן שודאי אין לאסור בלא מתכוין לסחוט”.

  4. מחילה מכבוד הרב,
    אבל נראה מדברי האג"מ שהוא מדבר בשריית נייר במים. אבל הרטבת נייר במעט מים על מנת לקנח בנחת לא נראה מדבריו שאוסר לא משום מלבן ולא משום סוחט אא"כ מדובר בשריית הנייר במים. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל