שניים מקרא ואחד תרגום – ממתי קוראים / דילג על קטע

שאלה:

בס"ד

שלום הרב,
ממתי אפשר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום?
כשבתורה כתוב שם אלוקים/הויה/ אדנות בתרגום אונקלוס מופיע יי.
זה אומר שצריך לבטא את שם אדנות?
במקרה וגיליתי בתום קריאת שניים מקרא ואחד תרגום כי דילגתי בטעות על חלק מהפרשה, האם אני צריך לחזור מהטעות עד סוף הפרשה או יספיק רק קריאת החלק שלא קראתי?
במקור להלכה לקרוא שניים מקרא כתוב "אמר רב הונא בר יהודה אמר רב אמי…. ואפילו "עטרות ודיבן" " למה הכוונה "עטרות ודיבן"?

תודה רבה הרב

תשובה:

שלום רב,

א. שנים מקרא ואחד תרגום ניתן להתחיל מיום ראשון של השבוע (שו"ע סי' רפה סעי' ג') וכתב שם במשנה ברורה סק"ז שהכוונה גם ממנחה בשבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה הבאה.

ב. כן כפי שמופיע שם.

ג. כתב בכף החיים (סי' רפה ס"ק טו) שאם דילג צריך לחזור להיכן שדילג ומשם להמשיך כסדר. ובדיעבד כתב בקצות השולחן שאם חזר לקרוא רק את מה שדילג יצא ידי חובה.

ד. עטרון ודיבון אלו שמות של מקומות שאין עליהם תרגום ואע"פ כן צריך לקרוא את זה שוב בתרגום.