שאלה:
אם הנתבע מוכן ורוצה להתדיין אבל אינו מסכים לחתום על שטר הבוררות שהוצע לו ללא שינויים, האם שייך כאן הקללות הכתובות בשו"ע?
תשובה:
שלום רב,
אם מסרב לחתום בכללות על שטר בוררות בטענה שרוצה דין תורה בלי לחתום, דינו כסרבן. ומותר לתובעו בערכאות. מאחר וסדר הדיון בבתי דינים הוא רק אחר חתימה שטר בוררות.
אם מסרב לחתום על שטר בבורות שכתוב בו בין לדין בין לפשרה, וחפץ רק בדין, דעת הציץ אליעזר שנחשב כסרבן.
כל הנ"ל דוקא שמסרב לחתום על סעיפים בשטר בוררות שנהג להחתים בכל הב"ד. אולם במקרה שב"ד מסוים הוסיף סעיפים שלא נהגו להחתים במקומות אחרים, רשאי הבע"ד לסרב לחתום על תוספת הסעיפים, או לדון בב"ד אחר.
מקורות:
סירוב לחתום על שטר בוררות: שו"ת נאות דשא סימן נא. דברי גאונים כלל נב סעיף ח. שואל ומשיב מהדו"ג סו"ס קכה. מהרש"ם סו"ס קסה.
סירוב לחתום בין לדין בין לפשרה: ציץ אליעזר ח"ז סימן מח אורחות המשפטים פרק ח