שאלה:
שלום רב,
בשבת האחרונה התפללתי בבוקר במניין נוסח אשכנז (אני בן ספרד).
אני לא רגיל להתפלל במנין שכזה ואני רגיל אצלנו בנוסח ספרד שהבעל קורא אוחז במצביע (מעין מוט ובקצהו כף יד קטנה ממתכת) על מנת להצביע על התיבות אותן הוא קורא.
ואילו במנין שהתפללתי בו בשבת, קראו לי לעלות לתורה והבעל קורא לא עקב באצבעו או בשום חפץ אחר התיבות ויצא שלא הבנתי היכן הוא קורה ושתקתי עד שרק לבסוף מצאו עיני את התיבות ויצא שאמרתי (בחיתוך שפתיים כנהוג) רק חצי פסוק או פסוק אחד, אבל לא יותר מכך.
לפני שמצאו עיני את מקום הקריאה ניסיתי לחזור אחריו מילה מילה אך ודאי שלא הצלחתי להגיד את כל המילים מפאת הלחץ והמהירות.
לדעת מרן השולחן ערוך ידוע לי שיש חשש ברכה לבטלה אם העולה לתורה לא קורא בעצמו לפחות שלושה פסוקים.
האם יש לחשוש גם במקרה הנ"ל (לבני ספרד)?
תשובה:
שלום וברכה
ברור שיש לחשוש, זה בעצם המקרה שעליו מדבר השו"ע. העולה לתורה חייב לקרוא מתוך הכתב. גם במקומות שאין מצביע, בתחילת הקריאה לפני הברכה מראים לעולה לתורה את מקום הקריאה, וכך הוא יכול לקרוא יחד עם הקורא. ולא צריך להתבייש אם לא ברור לך היכן הקריאה מסמנים לקורא שיראה לך.
בהצלחה
מקורות:
ראה שו"ע סי' קמא סעי' ב.
