ספק מתי נעשה המום במקח, והטעית גוי

שאלה:

לכבוד הרבנים שליט"א
לפני כשבוע וקצת יהודי קנה מחנות מוצרי חשמל של גוי מקפיא תעשייתי באמת באותו היום כפי שסיכמו הגיע המקפיא ע"י שני עובדים של החנות בטנדר הורידו את המקפיא בכניסת הבית ובאו ללכת הקונה שאל את המובילים מה אתם לא פותחים והם ענו לו אתה רוצה שנפתח אתה יכול גם אם אתה רוצה ונראו מאד ממהרים בגלל זה הקונה שאל אם אני אפתח יהיה לי את האחריות כרגיל אמרו לו בוודאי ואמר אם כך זה בסדר אני אפתח מיד שהם נסעו פתח את האריזה והחל לפתוח גם את החלק הפנימי אבל לפתע שם לב שיש מכה די רצינית באחת מפינות המקפיא מבחוץ הקונה ממש התרעם בחושבו ממש שמכרו לו מקפיא פגום התקשר לחנות שלח תמונות והבעל חנות אמר שהוא מחליף ובאמת תוך חצי שעה החליף לאחר שנרגע הקונה החל מסתכל על התמונות ושיחזר את הפתיחה של המוצר ונכנסה בו מחשבה שייתכן מאד שהוא בעצם זה שפגם ללא מתכוון וללא ידיעה את המקפיא בעת פתיחתו וככל שעבר הזמן הוחלט כך בדעתו וכעת שואל מה עליו לעשות על מנת לצאת ידי חובה משמיא וארעא על מנת לנקות את מצפונו? יש לציין שגם המובילים שחזרו וראו את הדפיקה ממש ביקשו סליחה ובמחשבתם היה ניכר שככל הנראה בלא ידיעתם הביאו מוצר פגום גם בעל החנות לא הראה כלל מחשבה שבאמת הקונה עשה זאת וגם לא התווכח כלל על ההחלפה בנוסף חברים שראו את התמונות אמרו שקשה לומר שהקונה עשה את זה ונראה שזה פגם ממלגזה במפעל או משהו כזה אך הקונה (איש ישר שרוצה לעשות רצון הבורא) סבור כמעט ב100% כעת שהוא זה שגרם לכך האם האחריות נופלת עליו או על בעל החברה והמובילים שהתרשלו בלפתוח את המוצר ומה עליו לעשות בנידון
ירונו רבותנו תשובה פרקטית בנושא ושכרכם מן שמיא

תשובה:

שלום רב,

במקרה שיש ספק האם הפגם נעשה אצלך או שהיה בשעת הרכישה, הדין בזה שהמוציא מחברו עליו הראיה.

במקרה וברור שאתה עשית את הפגם, הינך חייב לשלם על כך. אלא היות ומדובר בגוי, סובר הנתיבות שלמרות שאסור לגזול גוי, אבל אם עבר וגזל אין חובת השבה, ומצוות 'והשיב את הגזילה' נאמר דוקא בגזל לישראל. כל שכן במקרה שלך שלא היה מעשה גזילה אלא טעות, שאינך מחויב בהשבה.

בהצלחה

מקורות:

כשיש ספק מתי נעשה הפגם עיין חו"מ סימן רלב סעיף טז. ובסמ"ע ובש"ך. ובביאור יותר החילוק בין בהמה למום בחפצים עיין בפתחי תשובה סימן רכד ס"ק א.

לגבי חובת השבה בגזל גוי ראה נתיבות סימן שמח ס"ק א. ועיין בסימן נתיבות קצד ס"ק ז שכתב שבפקדון שבא החפץ בהיתר ליד הגוי מותר להפקיע הלוואתו. ובנידון שלך דומה לפקדון שבא בהיתר ואין צריך להשיב. וגם אם נאמר שנחשב שבא באיסור דומה לנתיבות שאין חובת השבה בגוי.