שאלה:
שלום רב,
1. כהן שרוצה לעלות לקבר רחל אימנו כיצד ינהג?
2. אם ואפשר לכהן לעלות, מתי רצוי לעלות אם אי אפשר להיות שם ביום ההילולא עצמו בגלל הדוחק וכו'?
בתודה מראש,
תשובה:
שלום רב,
לגבי כניסת כהנים בקבר רחל, יש בזה דעות שונות מעבר לדיון הקיים האם קברי צדיקים מטמאים. ראה כאן. אולם הלכה למעשה נוהגים הכהנים שלא להכנס לקבר רחל.
עיקר הנושא הוא האם קבר רחל נבנה באופן המתיר לכהנים להכנס לשם (פותח טפח). אצטט לך משו"ת ציץ אליעזר חלק טו סי' סח:
"כידוע מרובים המה הדיונים בספרי הפוסקים על אודות ביקור כהנים על קברי ומערות צדיקים קדמונים ושקודם מתן תורה ובתוכם על ביקור בקבר רחל אמנו, ורבו גם רבו האוסרים…ומ"ש בספרי שו"ת צ"א ח"א סי' א' אות מ"ד בנוגע ל כהנים בקבר רחל וציטטתי שם מספר שו"ת זית רענן ח"ב חיו"ד סי' כ"ו שהן הגאון המחבר והן הגאון הגר"ש סלאנט ז"ל העלו דיש איסור דאורייתא על כהנים לבקר שם בלא שום צד היתר ע"ש. ולאחרונה אסף ובירר בזה ידידי הגאון הראש"ל הרה"ר הגר"ע יוסף שליט"א בספר יחוה דעת ח"ד סי' נ"ח עיין שם".
"לפני זמן קצר נזדמן לידי לרכוש ספר יקר נקרא בשם אהבת השם שמחברו הוא החסיד הנודע וכו' מוהר"ר יצחק אלפיה זצ"ל (נדפס מכי"ק בשנת תשל"ב בפעיה"ק ת"ו). ובעייני בו אחת הנה ואחת הנה בדברים הנפלאים הנאמרים שם, נדהמתי לקרוא בעמ' קכ"ח הגה פ"ז קטע מפליא אודות קבר רחל אמנו, והנני מעתיקו בזה בלשונו המלא: – והנני רושם לך מה שהעיד לי רב רחומאי רבי רפאל ישראל (שירזלי), כי בימי אביו הרב רבי יצחק והרב רבי יום טוב ישראל ועוד רב ששכחתי שמו כשבנו כותלי בית קבורת רחל אמנו והמצבה הגדולה וחזקום ותקנום היטב, חששו להם אלו הרבנים הנזכרים משום כניסת הכהנים לשם, ואם קברי הצדיקים מטמאים אם לאו ושנוייה היא במחלוקתם של ראשונים כמלאכים, ולצאת ידי חובת כל הדיעות ולהנצל מדין שמים ולהתיר להם לכהנים כניסתם לשם בלי שום פקפוק ונדנוד מחשש עבירה, עשו חלל גדול בתוך הכיפה שעל הקבר כדין וכהלכה, ועל גבי הכיפה של החלל ההוא בנו להם המצבה הגבוהה הזאת העולה עד החלונות, ומאז ואילך כל הרבנים והחסידים שהם כהנים ומדקדקים על עצמן בכל מין חומרא יתירא נכנסים לשם בלי שום פקפוק ובאין אומר ובאין דברים, ומזה תדע כי כל תקנות הראשונים כמלאכים כולם היו נעשים על פי הדין וההלכה, ובכן אל תתחכם עוד לסתור דבריהם ומעשיהם וסיגיהם, כי הם ירדו לעומקה של ההלכה ומאתנו נעלם כל דבר, ולכן רשמתי עדות זו בספר לדעת מה יעשה ישראל וכהניהם, ושלום על כל ישראל ועל רבנן ותלמידהון. עכ"ל הספר".
אח"כ הוא דן בעדות זו, ומסיים את תשובתו: "ומובן שיחיד לא יכול להכריע בזה כעת, וההכרעה על כך יכולה להיות רק במושב זקנים של גדולי תורה ויראה ולאחר שיוסיפו להתחקות על כך בדרכים מקובלים". ובחלק ט"ז סי' יח כותב לו הגר"מ אליהו שודאי ניתן לסמוך על עדות זו ולהתיר כניסת כהנים למקום.
ראה עוד בנטעי גבריאל אבלות ח"ב סי' צא שהביא כמה עדויות בנושא זה. שיש שכתבו שאפילו אם בתחילה היה שם פותח פתח אבל היום שאין אנו רואים כלום בענין הזה, אין להתיר את כניסתם של הכהנים. ובפרט שעם השנים שבנו את המבנה בעל הקבר.
לכן היום נוהגים הרבה מאד כהנים שלא להכנס משום שעכ"פ מידי ספיקא לא נפקא.
פותח טפח בענין זה הכוונה לחלל טפח.
אין סיבה לחשוב שזה התמעט.
ואין סיבה לראות את זה. כך שאין שום בעיה במה שלא רואים פתח ניקוז לטומאה.
זה קשור לנידון הידוע של בית אטום על גבי הקבר שנהגו מאז ומקדם כדעת המתירים בזה על גבי הבית.
גם אתרא קדישא נוהג כן בכל הארץ בתיקוני כבישים של כיפין על גבי כיפין. שכן לדעת המחמירים בבית אטום על גבי הקבר, יש צורך בניקוז לטומאה בגודל של 4 טפחים לפחות, והם עושים רק ניקוז של טפח לרווחא דמילתא.
כי מעיקר הדין אין צורך בניקוז ומותר לכהן להיות על גבי בית אטום שנבנה בחלל טפח [ללא ניקוז טומאה מהצד] בין גג הבית האטום לריצפתו שהיא גג הקבר.
כל זה מבואר בכמה וכמה חיבורים וביניהם בספר חזקת טהרה של הרב יוסף קדיש ברנדסדורפר שליט"א.
והמנהג יסוד חזק בהלכה ובפרט שיש עוד כמה צירופים בקבורת רחל כידוע.
בכל מקרה ציינו בצורה ברורה את המנהג להחמיר בענין זה במשך דורות רבים.
השאר תגובה