סחרחורת ורטיגו (Vertigo) בשבת

סחרחורת ורטיגו – בזמן שהחולה מתחיל לסבול סחרחורת ורטיגו (Vertigo) {הסובל מסחרחורת וורטיגו, חש שהוא או הסובב אותו נמצאים בתנועה מתמדת, או במצב של סחרור. ההשפעה של ורטיגו יכולה להיות מחד קלה מאד אך מאידך היא עלולה להיות חמורה, עד כדי גרימת קושי בתפקוד רגיל, ובשמירה על שיווי המשקל. התחושה עלולה להיות מלווה בבחילה, הקאה, הזעה או קושי בהליכה, בדיבור ובראיה ובתחושה של חוסר אויר לנשימה} שתחילתה בסחרחורת קלה או שמקבל סימני התראה בעיניו, על אף שעדיין לא נפל לשכב, מותר לו להקדים ולקבל טיפול רפואי כדי למנוע את הסחרחורת הקשה, משום שדינו אז כדין חולה שאין בו סכנה, ולאחר קבלת ההתקף, מותר לחלל עליו את השבת, כדי לשלול מצבים מסוכנים – בעיקר אירוע מוחי או גידול במוח, אבל רק במקרים שבהם האבחנה לא ברורה או שלנבדק יש גורמי סיכון ללקות באירוע מוחי {הסובל מסחרחורת חמורה וממושכת עלול ליפול על הקרקע, ולסבול מחבלה בראשו כתוצאה מכך, ואם הסחרחורת מלוּוה בהקאות חמורות או הזעת יתר, עלול להיגרם הפרעה במאזן הנוזלים והמלחים שבגוף. לכן יש לפנות לרופאת חירום במקרה של סחרחורת ורטיגו במצבים הבאים: החולה סובל ממחלות משמעותיות כמו סוכרת, מחלת לב איסכמית, הפרעות בקצב הלב, לחץ דם גבוה, מחלה של כלי הדם הפריפריים, אי ספיקת כליות משמעותית, במקרה שהסחרחורות מלוּות בהקאות קשות, נוסף על הסחרחורות יש בעיות נוירולוגיות שמתגלות אצל החולה בשעת ההתקפה, כמו קושי בדיבור, חולשה של היד או של הרגל, אסימטריה בפנים, ראייה כפולה. כאשר הנבדק סובל מסחרחורת, חשוב מאוד לשלול מצבים מסוכנים – בעיקר אירוע מוחי או גידול במוח. לכן במקרים שבהם האבחנה לא ברורה או שלנבדק יש גורמי סיכון ללקות באירוע מוחי – יש להפנות אותו לבדיקות הדמיה של מערכת העצבים המרכזית כמו CT או MR}.

לאחר בירור אצל כמה רופאים בחדרי מיון, התברר, שהיו כבר מספיק מקרים, שהחולה הגיע מדי מאוחר לאבחון, כיון שהוא התייחס למצבו הרפואי כאל ורטיגו, ולמעשה זו היתה פגיעה מוחית – שיתוק ל"ע.
לכן במקרים שבהם האבחנה לא ברורה או שלנבדק יש גורמי סיכון ללקות באירוע מוחי – יש להפנות אותו לבדיקות הדמיה של מערכת העצבים המרכזית כמו CT או MR.