שאלה:
שלום
הבוקר קראנו בבית כנסת פרשת נח. החזן אמר את המילה "אמה" כרגיל, ורב בית הכנסת החזיר אותו כדי שיאמר את זה עם דגש באות מי"ם. כי יש הבדל במשמעות בין אמה בלי דגש שזה שפחה לבין אמה עם דגש שזה מידה.
האם באמת הדין כך? ובכלל, עכשיו כל חזן צריך לדקדק בדגשים תמיד? איפה הגבול?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
כיון שאין כל שינוי במשמעות ולא רגילים כל כך להקפיד על כך, אין צורך לחזור שוב, אבל אם הרב רוצה להדר והציבור מסכים לכך, למה לא, זה בסדר גמור.
בהצלחה.
אבל אכן יש כאן שינוי משמעות ואע"פ שכיום לא כ"כ מקפידים על זה מ"מ בעבר הקפידו מאוד במיוחד בעדות המזרח
כיון ששינוי ממשעות כזה אינו ידוע כמעט לאף אחד ולכן גם לא מקפידים, אין לזה כל משמעות ולא צריך לחזור.
אפשר מקור למה שכתבתם שאם יש דבר שלא מקפידים אין לזה משמעות.
ראה רמ"א סי' קמב א ומשנה ברורה שם ס"ק ד, ולענין מפיקה' ראה שם אשל אברהם בוטשאטש, אמנם מדברי השו"ע שם יש שדקדקו שחוזרים גם על מה שאינו משנה את הענין, ולפי זה לספרדים יש להחמיר יותר.
השאר תגובה