שאלה:
שלום
רציתי לשאול כמה שאלות בעניין ק"ש שעל המיטה.
א. האם מותר לומר את זה בישיבה, אני מדבר גם על הברכה וגם על ק"ש, והאם יש חילוק ביניהם.
ב. האם מותר לומר את כל ק"ש שעל המיטה ואז ללכת להתקלח, ואח"כ מיד ללכת לישון. קשה לי אחרי המקלחת לומר את זה.
ג. האם לפני חצות, בכל מצב מברכים ברכת המפיל? גם יודעים שצריכים לקבל שיחה חשובה ויכול להיות שאח"כ נצטרך לענות?
ד. האם מותר לומר ק"ש רק עם מכנסיים קצרים ללא חולצה.
ישר כח
תשובה:
שלום וברכה
- אפשר בהחלט, ואדרבה מהודר יותר שלא לקבל מלכות שמים בשכיבה, והעיקר שלא יעשה זאת כששוכה על הגב אלא רק על הצד, ראה שו"ע סי' סג סעיף א.
- עדיף לומר זאת כמה שיותר סמוך לשינה, ראה משנה ברורה סי' רלט.
- כן. אבל יש להשתדל שזה לא יקרה, כלומר, את ברכת המפיל תאמר בסוף כשכבר ברור לך שהכל כבר מאחוריך ולא צריך לעשות שום דבר אחר, ראה כאן.
- בדיעבד שאמר כך יצא ידי חובתו, אבל אין לעשות כך לכתחילה בשום אופן. ראה משנה ברורה סוף סימן עד.
לגבי א', האם מותר לקרוא על הצד לכתחילה? ממש כמו יושב?
לגבי ד, מצינו בסימן רו סעיף ד' הקפדה רק לכיסוי הערוה, כיצד זה מסתדר עם המשנ"ב שהחמיר בסימן עד (כמו שהבאתם) לא לעשות כך?
נהגו להקל, באופן כללי מי שכבר שכב אינו צריך לקום, ומי שעוד לא שכב עדיף בישיבה.
כיסוי הערוה הוא חיוב גמור מעיקר הדין, וכיסוי שאר הגוף הוא רק לכתחילה ובדיעבד יצא ידי חובה, ראה את דברי המשנה ברורה בפנים.
ראיתי את דברי המשנ"ב בפנים, אכן הוא כותב שזה רק בדיעבד, אני רק שואל איך זה מסתדר עם דברי השו"ע בסימן רו סעיף ד', שמשמע שם שזה לכתחילה.
יש לך כנראה טעות בציון המקור, לא הבנתי את שאלתך.
אמת, סליחה. התכוונתי לסעיף ג' – "ולא יברך ערום עד שיכסה ערוותו".
שם זו הלכה כללית של עיקר הדין, באיזה אופן יוצאים ידי חובה בדיעבד.
לכבוד הרב
הענין שכתבת העיקר כמברך שלא ישכב על הגב, זה שייך גם בנשים?
זה לא נוגע לאיסור הכללי לגבר לא לשכב על הגב, זו הלכה בהל' קריאת שמע, שיש לנהוג אז שלא בדרך גאווה וממילא זה נוהג גם בנשים.
אה זה נחשב גאווה לשכב על הגב . לא ידעתי את זה וכל הזמן קראתי ככה קריאת שמע. טוב תודה עכשיו אני מבינה שעדיף שלא
האם צריך להגיד דוקא במיטה או אפשר גם בחדר אחר?
אפשר גם בחדר אחר סמוך ככל שניתן לשינה.
השאר תגובה