שאלה:
שלום
לגבי המובא בסימן קפ בשו"ע בענין השארת לחם על השלחן בזמן ברכת המזון.
א. האם כשאוכלים במסעדה/טיול וכיו"ב שיש לנו סנדביץ' וכיו"ב ואין עוד לחם להביא בשעת הברכה. האם אפשר לברך על הפירורים שנשארים בסוף הסעודה, או שעדיף להשאיר את החתיכה האחרונה של הסנדביץ' ועליה לברך?
ואם להשאיר חתיכה, אפשר לאכול אותה לאחר ברכת המזון ולברך המוציא או שזה ברכה שאינה צריכה?
ב. האם אחרי הסעודה (בדר"כ זה קורה בשבת) שנשארים חתיכות לחם טובות (לא פירורים) שאז ודאי שזה טוב, ויש גם בתוך השקית לחמניות שלמות, עלינו להסיר את הלחמניות השלמות מהשלחן משום "העורכים לגד שלחן" או שכל הבעיה זה רק להביא אותם במיוחד לשלחן?
ג. האם פרוסת לחם (של "לחם פרוס" כמו שמוכרים בסופר) נחשבת כלחם שלם?
ישר כח
תשובה:
שלום רב
א. עיקר הטעם להשאיר חתיכות ראויות למאכל הוא בשביל עניים, לכן בזמנינו שבלאו הכי לא נהוג לתת לעניים חתיכות לחם, די בפירורים, כן כתבו בשו"ת אז נדברו חי"א סי' מו ועוד אחרונים.
ב. ראה משנה ברורה שם שהבעיה היא רק להביא. אבל אם כבר יש אדרבה יש ענין להשאיר לחם שלם.
ג. זה אינו לחם שלם, שהרי לא נאפו יחד.
שלום
בקשר לא', משמע מהשנ"ב שם ס"ק א שלפחות לגבי מה שכתב בשו"ע בסעיף א שאין להסיר הלחם זה משום כדי שיהא ניכר שמברכים/שהברכה תחול על דבר, ולא משום לתת לעניים, וא"כ האם לפי הטעמים האלה יספיקו פירורים לברכה?
תודה
מספיק פירורים.
השאר תגובה