שאלה:
שלום לרב המשיב,
אשתי אינה מסכימה להכנס להריון כבר כמה שנים (סובלת מבעיות פסיכולוגיות כגון דימוי עצמי,לחצים נפשיים וכו ובנוסף ישנו לחץ בלימודי התואר שלה) אך עתה אנו מדברים על הבאת ילדים (לאחר סיום לימודיה ומציאת מקום עבודה אשר יוכל להעניק לנו רווחה כלכלית כי כרגע הפרנסה קצת דחוקה-דבר המוביל לחשש נוסף אצלה). ראוי לצייין שמבחינתי הרצון לילדים והאמונה בפרנסה מאת ה' וכו (כחוזר בתשובה המשתדל להקפיד קלה כבחמורה לעומת אשתי שלא נמצאת בנקודה זו) הם גדולים אך היא לא מוכנה לקבל הסברים אלה כלל או ללכת לייעוץ או הסבר מאת רב (אגב, היחסים הזוגיים ביננו נהדרים ברוך ה וישנו שלום בית חזק ואהבה אמיתית). במהלך השנים היא נטלה גלולות אך מאחר ונטילת גלולות לאורך שנים עלולה לגרום לנזקים גופניים (כגון שבץ מוחי,התקפי לב וכו) בלתי הפיכים היא הפסיקה את הנטילה.
שאלתי היא מה עליי לעשות כשבטהרתה איננו יכולים לבצע יחסים ואגינליים (מהחשש שלה להכנס להריון)? אני ניצב מתוסכל וחסר אונים מבחינת החשש לזרע לבטלה ואיני בקיא מספיק בהיתרים/איסורים כמו 'ביאה דרך איברים' או 'שלא כדרכה'- מבחינתה אלו הפתרונות.
מה הם התחליפים ההלכתיים?
תודה מראש.
תשובה:
שלום רב,
ראשית יש לדעת שמצד ההלכה כל עוד אדם לא קיים פריה ורביה (בן ובת) עליו להשתדל לקיים זאת כפי שכתב בשו"ע אבה"ע סי' עו ולא לנסות למנוע. אולם בסיטואציה שלך שהיא מעט מורכבת יותר,וכפי שאתה אומר ש"אשתך עדיין לא שם" כהגדרתך, הייתי מציע לך להניח לה בשלב זה בנושא זה, אם אתה אכן רואה שזה בנפשה. אולם צורת המניעה שאתם עושים ממש אינה טובה. בגמרא זה מוגדר כמעשה ער ואונן שזה אסור. אם היא לא רוצה כדורים ישנם הרבה מאד שיטות אחרות כמו התקנים, פתילות, שהן כלל לא הורמונליות, ויש גם נובורינג שזה מעט הורמונאלי אבל ודאי שאין בזה כל חשש בריאותי. בכל אופן, הייתי מציע לך לוותר בדיון על המניעה עצמה כדי לבנות בית של אחוה ושלום ביניכם כפי שהוא קיים ברוך ה'. אולם אופי המניעה חייב להיות הלכתי, כדי שלא תעברו על איסורים.
הרבה הצלחה
