שאלה:
יש לי בעיה חברתית כלשהי עם חברה שההתנהלות שלה ביחסי אנוש אינה תקינה, אני מתייעצת עם מישהי שלישית לגבי צורת ההתמודדות איתה ועם התנהגותה ורציתי לשאול עד כמה מותר לספר לאותה יועצת על דברים שהחברה הזו עשתה / אמרה כדי שתדריך אותי איך להגיב. כמובן שכל העניין מלווה בהרבה מאד מתיחות וכעסים והשיחות עם היועצת משמשות גם כפריקת מטענים רגשיים.
הייתי שמחה לדעת מה הגדרים של לשון הרע לתועלת במקרה זה והאם יש מקום גם לסיפור דברים לצורך פריקת רגשות טעונים.
תודה רבה מראש ואשמח גם לדעת מה המקורות…
תשובה:
שלום רב,
אם אכן זה נועד לצורך התייעצות כיצד לכלכל את צעדייך מול אותה חברה, ולמזער נזקים בהתנהלות מולה, מותר ואין בכל איסור לשון הרע שהרי זה לתועלת. כמו כן, אם מטרת הסיפור הוא לפרוק מטענים רגשיים, יתכן שאין בכך לשון הרע משום שיש גם בזה תועלת. אולם צריכים מאד להזהר גם לדייק בפרטים ולא להוסיף פרשנויות וכד', וגם שלא לגלוש מעבר להיתרים אלו כי לעיתים גולשים מערב ראי מה שכתב החפץ חיים בהלכות לשון הרע (כלל י’ סעי’ יד בהגהה): “ואפשר דהוא הדין אם כונתו בסיפורו להפג את דאגתו מלבו הוי כמכוין לתועלת על להבא [ולפי זה מה שאמרו ז”ל דאגה בלב איש יסיחנה לאחרים קאי גם על ענין כזה] אך שיזהר שלא יחסרו שאר הפרטים שבסעיף זה”.
וכוונתו לכללים שהביא בתחילת כלל י’. על התנאים שצריכים להקפיד עליהם באופן שמותר לדבר לשון הרע, אצטט לך אותם כאן. (אולם לא כולם שייכים במקרה שלך, והכל לפי הענין):
א. שיראה זה הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים אם לא שנתברר לו אחר כך שהדבר אמת
ב. שיזהר מאוד שלא יחליט תיכף את הענין בדעתו לגזל ועושק או להיזק וכיוצא בזה רק יתבונן היטב את עצם הענין אם
הוא על פי דין בכלל גזל או היזק.
ג. שיוכיח את החוטא מתחלה ובלשון רכה אולי יוכל להועיל לו וייטיב על ידי זה את דרכיו.
ד. שלא יגדיל העוולה יותר ממה שהיא.
ה. שיכוין לתועלת וכמו שנבאר לקמן בסעיף ד’ ולא להנות ח”ו מהפגם ההוא שהוא נותן בחבירו ולא מצד שנאה שיש לו עליו מכבר.
ו אם הוא יכול לסבב את התועלת הזאת גופא בעצה אחרת שלא יצטרך לספר את ענין הלשון הרע עליו אזי בכל גווני אסור לספר.
ז שלא יסובב על ידי המיפור היזק להנידון יותר מכפי הדין שהיה יוצא אילו הועד עליו באופן זה על דבר זה בבית דין.
