לתרומות לחץ כאן

ברית להכניסו בבריתו של אברהם אבינו – מתי

שאלה:

עד מתי רשאי האב לברך ברכת "להכניסו" (במקרה ששכח לומר לפני המילה וגם לא אמר בין המילה לפריעה)?

תשובה:

שלום וברכה

כך כתב ידידי הגאון רבי מרדכי אורי אנגלמן שליט"א מרבני ראשון לציון וראש מוסדות אהבת ישראל ומוהל מומחה, בספרו העומד לצאת לאור בקרוב:

מברכה בין חתיכת הערלה לפריעה וכדעת השו"ע[1], וזאת רק אחר שיענה "אמן" על ברכתו של המוהל[2]. מיהו אם בירך קודם החיתוך או אחר הפריעה יצא בדיעבד וא"צ לחזור ולברך[3]. ומנהג בני עדות המזרח בירושלים ובעוד מקומות, שמברך האב ברכת "להכניסו" קודם החיתוך[4].

[1] יו"ד (סימן רס"ה ס"א). והטעם שמברכין בין חתיכת הערלה לפריעה, משום דיש פוסקים דס"ל שצריך לברך קודם המילה משום ד'להכניסו' להבא משמע, ועוד שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, וכן היא גירסת הרשב"ם בדברי הגמרא (שבת קלז ב), והו"ד בדברי התוספות שם וז"ל, רשב"ם גרס, אבי הבן אומר אקב"ו להכניסו וכו', ואחר כך המל אומר אקב"ו על המילה, וכן הנהיג לעשות, שאבי הבן מברך תחלה קודם המילה אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, משום שלהכניסו להבא משמע, וכדאמרינן בפסחים (ז ע"א) דכולי עלמא לבער להבא משמע, ועוד דקי"ל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. ע"ש.

 

ומאידך יש פוסקים דנקטי לברך אחר המילה דשמא ימלך ולא ימול והוי ברכה לבטלה, ומקורו בדברי התוס' (שבת קלז ע"ב) בשם רבינו תם שהחזיר המנהג לקדמותו, וגרס המל אומר וכו' תחלה, ואח"כ אבי הבן אומר וכו', והא דקי"ל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן, היינו דוקא כשהמברך בעצמו עושה המצוה. ע"כ. ובפסחים (ז ע"א) הוסיפו עוד התוס' בשם ר"ת, שאע"פ שלהכניסו להבא משמע, י"ל שברכה זו לא נתקנה על מצות המילה שנעשית עכשיו, אלא אבי הבן משבח ומודה להקב"ה שצונו על המילה כשתבא לידו, ותיקנוה כאן לגלות ולהודיע שמקיים מצות מילה לשם ה', ולא לשם מורנא, ולא לשם הר גריזים. (ע' ע"ז כז א). ע"כ. וכן דעת הראב"ד בהשגות (פ"ג מהל' אישות הלכה כג) כדברי ר"ת, שאבי הבן מברך "להכניסו" אחר המילה. ע"ש.

 

הלכך מברכים אחר החיתוך קודם הפריעה, וחשיב שפיר עובר לעשייתן, וגם חשיב להבא, דמל ולא פרע כאילו לא מל. כן פסק הרא"ש בפסקיו לשבת (קלז ב), ובתשובה (כלל כו סי' א). ובש"ך (שם, סק"א) ביאר דלשמא ימלך נמי לא חיישינן כיון דכבר מל. וכדברי הרא"ש כתב גם בספר פרדס הגדול (סי' מ ומא), ושכן המנהג ברומי. וע"ש. וכן פסק בשו"ע (שם). ועוד טעם שמברכין בין חתיכת הערלה לפריעה כתב הב"ח (שם) דזהו כדי לגלות ולהודיע שזו המילה איננה כמילת הישמעאלים שעושין מילה בלא פריעה אלא עושין מילה ופריעה. ע"ש.

 

[2] ויזהר אבי הבן שלא יתחיל לברך מיד אחר ברכת המוהל את ברכת "להכניסו", אלא קודם יענה "אמן" בכוונה על ברכת המוהל, כאשר מחויב ע"פ דין ככל השומע ברכת חבירו. אמנם נוסף על זה הרי מרויח ע"י עניית אמן שנחשב לו כאילו ברך הוא בעצמו, ויעויין במ"ש הרא"ש (חולין פ"ו סימן ח) וז"ל: מעשה באחד שאמר למוהל אחד שימול את בנו, וקדם אחר ומלו, ותבע [המוהל] הראשון שאמר לו האב למולו מן השני עשרה זהובים, [עבור ברכת המילה שהפסידו], ופטרו רבינו תם… ואפילו אם תפס  מפקינן ליה, דכיון שהיה שם בשעת מילה וענה אמן, גדול העונה אמן יותר מן המברך. ואם לא ענה אמן, איהו דאפסיד אנפשיה. ע"כ. ובס' "מעדני יום טוב" (שם אות ד), מאריך בענין זה דגדול העונה אמן יותר מן המברך, ומביא מגמרא ברכות (נ"ג ע"ב) אמר לו רבי נהוראי, השמים כך הוא, תדע שהרי גוליירין יורדין ומתגרין, וגבורין יורדין ומנצחין". ומבאר, דהעונה הוא גדול יותר, מצד שהוא הגומר ומנצח. ע"כ. וכך אמרו חז"ל גם בגמרא נזיר (ס"ו ע"ב), ופירש רש"י שם: גוליירין – חלשין מתגרין במלחמה תחלה, ואחר כך גבורים באין ונוצחין. אף כאן העונה אמן בא לאחר המברך, ומנצח, לומר, שהעונה אמן משובח מן המברך. ובתוספות שם: גבורין מנצחין – הפרשים הבאים אחרי כן, ושם נצחון המלחמה, על הפרשים הגומרין. ע"כ. ובגמרא (ברכות מז ע"א) אמרו: אין הבוצע רשאי לבצוע, עד שיכלה אמן מפי העונים. פירש רש"י: אמן אחר ברכת המוציא, דאף עניית אמן, מן הברכה היא. וא"כ נמצא שכאשר עונים "אמן" על הברכות ששומעים בעת המילה, הרי זוכים על ידי זה להשלים את הברכה של "על המילה" ו"להכניסו" ו"אשר קדש", כיון דאף עניית אמן, מן הברכה היא. ועיין עוד במהרש"א (סוטה מ ע"ב, ד"ה מנין) שכתב: לפי דעת המקובלים, מלת "אמן" שהוא קיום והאמנת דבר, הוא מחבר ומצרף שם הקרי והכתיב דהיינו שם אדני ושם הוי"ה, במספר צ"א כמנין "אמן" וכו', וזהו שאמרו בסוף מסכת נזיר, גדול העונה אמן, יותר מן המברך. ע"ש.

 

ולרווחא דהאי מילתא יעויין עוד בשו"ת כתב סופר (יו"ד סימן קכא) שכתב וז"ל: כתב הרמב"ם העושה מצוה לאחר, השליח מברך. והטעם, דהטילו הברכה מעיקרא על העושה, ושכר הברכה לשליח הוא, ואין למשלח בה מצוה, בודאי אין ראוי לעשות שליח בכיסוי ומילה וכדומה, [כשיכול לעשות בעצמו] שיש ברכה, שמפסיד שכר מצוה דרבנן [של הברכה]. אבל אם הוא עומד שם ועונה אמן, דגדול מן המברך, פשיטא דלא הפסיד שכר הברכה. ע"כ. ולפי כל הנ"ל יובן שפיר המנהג שכתב בספר שבלי הלקט (הלכות מילה פ"ז) וז"ל: היו נוהגין בימי הגזירה להדליק נרות בבית שיש בו ברית מילה, לאות ולסימן לעוברין דרך שם, שיכירו וידעו ישראל שיש שם ברית מילה, וילכו שם לשמוע הברכות. ע"כ. ומצינו עוד טעם יקר למאד למאמרם ז"ל ד"גדול העונה אמן, יותר מן המברך", בספר תפארת שלמה (תחילת שער התפלה ד"ה הודו לה') וז"ל: מה טעם לזה. אך הפירוש בזה, דמצינו תפלות בלשון יחיד, דהיינו ברכות השחר, שלא עשני גוי, וכן כל הברכות, כולם הולכים כל אחד ואחד לעצמו, פוקח עורים, מלביש ערומים, כמבואר במסכת ברכות. אם כן אם אדם עונה אמן על ברכת חבירו, ונותן הודאה לשמים על שחבירו נברא יהודי, ורואה בעינים, ויש לו מלבושים, ושאר ענינים, אזי גדול העונה אמן, יותר מן המברך. כי זה מברך על עצמו, וזה מברך על חבירו. ע"כ. וה"ה בנידונינו כשעונה "אמן" אחר ברכת המוהל ואבי הבן כיון שמודה על טובת חבירו ושמחתו.

 

[3] ש"ך (שם). אולם כ"ז הוא אם בירך מיד אחר הפריעה, אולם אם שכח לברך עד אחר המילה, לא יברך שוב, וכמ"ש בשו"ת מהר"ם אלשקאר (סימן יח) בשם הגאונים, דברכת להכניסו אינה אלא על ההכנסה שמכניסים אותו, וא"א לברך ברכה זו לאחר המילה. וכ"כ היעב"ץ בס' מגדל עוז (נחל י' ברכה ב' אות ג) דאם בא לברך אחר גמר המצוה, עון ברכה לבטלה היא בידו. [וראה מש"כ בס' מאורי אור (חלק באר שבע חידושי או"ח סימן כ"ה דף יח ע"ב) וז"ל: אכן במילה ששכח לברך להכניסו, נראה שמברך כל היום, כיון דיומא גרם להיות יו"ט שלו על הכנסת ברית, בפרט לפי מ"ש התוס' בפסחים (ז ע"א) דאינו מברך על זאת המילה שנעשה עכשיו, אלא שבח יוצרינו וכו'. ע"כ. והדברים צ"ע, דיש בזה חשש ברכה לבטלה].

 

[4] וכגירסת הרשב"ם (שם). וכמ"ש בשו"ת מהר"ם אלשקר (סימן יח) שכך היה המנהג במקומו במצרים. ע"ש. וכן כתבו בשו"ת הלק"ט (ח"ב סימן קסט) ובספר שולחן גבוה (סימן רס"ה סק"ג), שכך נוהגין בירושלים. ובספר מכשירי מילה (פ"ה אות ג') הביא שכך המנהג בארם צובא ודמשק ובבל ובצרה וזולתם. וכמ"ש בשו"ת יבי"א (ח"ז סימן כא) להוכיח שכן הוא מנהג בני ספרד מקדמת דנא. ע"ש. וראה עוד בספר אות ברית (סימן רס"ה אות ז).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל