שאלה:
לכבוד רבני בית ההוראה
האם לספרדי מותר לחמם דג אם רוטב שנקרש בשבת ( כמו שכתוב בסימן שיח ס״ק טז )
והשאלה השניה : האם מותר לרופא להקליד בשבת (לא על ידי גרמא) על מחשב ( כמובן בזמן תורנות בבית החולים )
אני שואל כי לדעת הרב עובדיה זצ״ל כתיב על מחשב אינה נחשבת כתיבה כי לא עושים דבר במציאות אלא רק יוצרים אותות אלקטרוניים, והרי זה ככתב שאינו מתקיים
והלחיצה עצמה אין בה משום בונה כי אין בניה וסטירה בכלים שעומדים לפירוק והרכבה
תשובה:
שלום רב
א. הרוטב עצמו דינו כדבר לח שיש בו בישול אחר בישול ואסור לעשות זאת בשבת. כאשר אתה מניח דג עם רוטב, אם יש כמות של רוטב שעומד לעצמו בתוך הכלי, אסור לחמם. אבל אם אין כמות של רוטב ממש, אלא שעל חתיכת הדג יש לחות מהרוטב, מותר לחמם.
ב. כתיבה במחשב אינה אסורה מהתורה אבל בלי ספק היא אסורה מדרבנן, כדין כתיבה שאינה מתקיימת [כאשר זה נראה על המסך, בשונה ממצלמות אבטחה למשל שיש שצידדו לומר שאין בזה כתיבה כיון שזה רק נקלט בדיסק, וזה דיון רחב], וראה כאן שיש שאף חששו בזה לאיסור של מכה בפטיש. משום כך בבתי החולים שיש פיקוח דתי כמו שערי צדק או מעייני הישועה ואחרים, יש גוי שכותב הכל על פי הוראות הרופא וכך צריך לעשות.
מקורות:
א. כידוע איסור בישול אחר בישול אינו אלא במאכל לח אבל במאכל יבש אין בישול אחר בישול ומותר לחמם בשבת מאכל יבש שכבר התבשל כל צרכו, אמנם נחלקו הפוסקים איך הדין במאכל שרובו יבש ומיעוטו לח האם הוא נידון כמאכל יבש שמותר לחממו או לא, דעת המנחת כהן שדנים אותו כמאכל יבש ומותר לחממו אמנם הא”ר [שיח,יא] חולק עליו וסובר שאסור לחממו אף אם רובו יבש. וכן הסכמת הרבה פוסקים עיין באג”מ ח”ד סי’ ע”ד אות ז’, ועיין בספר מאור השבת ח”ב ס”ו שכתב בשם כמה פוסקים שהמנהג להחמיר. אמנם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל היתה בזה לקולא כאשר מדובר ברוטב מועט.
האם אין הבנה לגבי אינפנד"א שקרוש דינו כיבש?
רעק"א כידוע מחלק בזה בין אינפנדה שם מדובר על שומן שמצב הצבירה הטבעי שלו הוא קרוש, לבין רוטב של עוף או דג שבעקרון הוא לח ורק בגלל קירור הוא נקרש שזה דבר לח.
השאר תגובה