שאלה:
שלום כבוד הרב,
מה ספרדי עושה לעניין בישול גויים במסעדות, אולמות אירועים וכדומה…?
הרי לספרדים לא מספיק הדלקת האש אלא צריך גם פעולה בבישול
ואם יש טבח שהוא גוי, ושהוא מכין את כל הארוחה
איך אפשר לדעת? אולי ע״פ הכשרות?
אני מרגיש לא נעים לשאול האם הטבח ערבי בכל מקום שאני מגיע ולכן אני מעדיף שלא לאכול אם יש לי ספק
אשמח להכוונה כללית בנושא, תודה רבה!
תשובה:
שלום רב.
הגר”ע יוסף זצ"ל האריך מאוד בענין זה והסיק שהמחמיר בזה תבוא עליו ברכה, אך אין למחות במי שמיקל בזה ויש לו על מה לסמוך. אמנם במאפיה אפשר לכתחילה לאכול את הנאפה בתנורים שהודלקו על ידי הישראל.
מקורות:
לענין בישול במסעדות ראה ביביע אומר חלק ט’ סימן ו’ באריכות דבריו בזה, שצירף כמה סברות להקל, שהבישול נעשה בביתו של הישראל, והטבח הוא שכירו של הישראל, ובשני אופנים אלו יש רבים שהקלו, והוא כעין ספק ספיקא באיסור דרבנן, וביחוה דעת חלק ה’ סימן נד.
אמנם בשו"ת אור לציון החמיר בזה והובא בתשובת הגר"ע יוסף שם, משום שלמעשה הכרעת השו"ע להחמיר בשני האופנים הנ"ל, אבל כאשר מדובר בעצם בספק האם בכלל הטבח הוא גוי, ואיך בכלל נעשה הבישול, יש כאון ריבוי ספקות ויש על מה לסמוך.
אמנם תמיד חשוב לזכור בלא קשר לשאלה זו, שבמסעדה חשוב מאוד כשרות מהודרת, יש מכשולים רבים.
שלום, כבוד הרב!
האם יש בעיה לאכול במסעדה שהטבח בה הוא יהודי חילוני, קרוב לודאי מחולל שבת בפרהסיה?
לכתחילה בודאי שיש להקפיד על כך, יש בזה מחלוקת.
האחרונים חולקים בענין זה, האם המאכל אסור באכילה כמו בבישול גוי או לא. יש להקדים שיש שני טעמים למה אסרו בישולי גויים או משום שחוששים שמא יערבו בתוך התבשיל מאכל אסור (גם אם האדם יודע שכל המוצרים כשרים המאכל אסור), או משום שלא רצו שיתחברו ביחד ויבואו להתחתן איתם, ולכן אסרו בישול גויים, ועכשיו יש לדון מה הדין בישראל מומר שמחלל שבת בפרהסיא האם הבישול שלו אוסר באכילה כגוי או לא, ועיין בפתחי תשובה יורה דעה סימן קי”ג ס”ק א שכתב בשם ספר תפארת למשה שהדבר תלוי בשני הטעמים הנ”ל שלפי הטעם שאסור משום שחוששים שמא יערב דבר שאסור באכילה, אם כן אסור לאכול גם ממאכל שבישל אותו ישראל שמחלל שבת בפרהסיא אבל לפי הטעם השני המאכל מותר, ועיין בפרי מגדים או”ח סימן שכ”ח שדעתו שבישול ישראל מומר אסור וכ”ד ר’ שלמה קלוגר בספר טוב טעם ודעת וכ”ד המהר”ם שיק ביו”ד סימן רפ”א אמנם החת”ס בהגהות על השו”ע מיקל בישראל מומר ולענין הלכה כתב בספר כף החיים בסק”א שבדיעבד יש להקל, ועיין באג”מ יו”ד סימן ח”א סימן מ”ו שנוטה קצת כדעת המקילים.
מה זאת אומרת: "בדיעבד יש להקל"? אם אכלו ואחר כך הסתבר שהטבח היה חילוני, אז לא נורא?
במצב דחוק, שמוזמנים למקום מסויים ויש קושי לסרב כדי לא לפגוע וכו', יש לסמוך להקל.
השאר תגובה